זה לא החופש הגדול

מי שקרא לחופש הגדול בשמו, היה חבר באותה וועדה שקראה לחופשת הלידה בשמה המטומטם. זה לא חופש וזו לא חופשה.

יואב כבר בן ארבע, וזה נהיה קשה משנה לשנה.

הוא מקסים, הוא מתוק, כיף לי לבלות איתו. אבל זה חודש (ואלהים יודע מה עושים ההורים שיש להם ילדים בבית חודשיים), שהילד בבית, צריך תשומת לב ופעילות שלא ישתגע, והחיים שלנו אמורים להמשיך כרגיל. למישהו צריך לירות בברכיים על הפשע הזה שלא נגמר.

תיכף, מחרתיים, הוא הולך לגן. הגן שבו מישהו לימד אותו לשיר "מי שמאמין לא מפחד", שבו הוא למד לקלל, לירוק, וגם לשיר "אני ואתה נשנה את העולם" יחד עם תנועות חמודות. אני עוד לא בטוח אם יצאנו מורווחים

אבל הוא הולך לשם, כל יום, ולומד להיות בנאדם. לתקשר, להסתדר עם אחרים. תודה לאל שהחופש נגמר. הוא צריך מסגרת. אנחנו צריכים שתהיה לו מסגרת. או שיתאימו את החופשים שלו לשלנו, או את שלנו לשלו. מה שיש כרגע זה סיוט.

10609409_10154519383415494_3058637596944532946_n

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>