הורים במילואים

(English text follows the Hebrew text)

פעם מזמן היתה בדיחה ששיעור הגירושין בישראל כל כך נמוך כי כל הגברים מבלים חודש בשנה מחוץ לבית במילואים, וזה נותן זמן להתגעגע אחד לשני ולהעריך את מה שיש, כמו גם לנוח קצת אחד מהשני.

פעם, כמעט כולם עשו מילואים, וכנראה שגם היה יותר תוכן ומשמעות לשירות הזה.

מאז הרבה השתנה. שיעור הגירושין עלה, שיעור המשרתים במילואים ירד (אולי באמת היה קשר?) ורבים טוענים שגם לומר שאתה הולך למילואים כדי "להגן על המולדת" זה לא הקונצנזוס שהיה פעם.

כבוגר היחידה הטכנולוגית המופרסמת בארץ – 8200, עם שנים של נסיון מקצועי בעל ערך שהקנה לי קריירה בהייטק, הצבא ידע לנצל את יכולותיי באופן מופלא לאורך השנים. נקראתי לשמור על המולדת מספר פעמים – לשמור על אנטנות מרוחקות, לנהוג בפטרולים סביב בסיס באיזור הרצליה, ולהסיע חיילים מטרמפיאדות לבסיס. אחד השיאים היה כשערב אחד ישבתי בצריף של נהגים מילואימניקים, וששתנו הגענו למסקנה שיושבים בחדר שני סמנכ"לים (מוטורולה ומיקרוסופט), מנהל פיתוח, מתכנת ומנהל מוצר שעולים למשלם המיסים כ70 אלף ש"ח לשבועיים מילואים, וכל מה שעושים איתנו זה שולחים אותנו להסיע ילדים בני 18 מהרכבת לבסיס וחזרה. איש מאיתנו לא התבקש לעזור לצבא עם היכולות והכישורים שלנו, פרט לכישורי הנהיגה. בצירוף מקרים מדהים, הקריאות הללו לשירות מילואים נפסקו בבת אחת מייד אחרי שהחוק שונה, וביטוח לאומי הפסיק לשלם את ימי המילואים, והצבא החל לשלם עליהם מתקציבו.

לאחר כמה שנים, צלצלתי לשמוע אם ירצו אותי מתישהו, וגיליתי ששוחררתי משירות מילואים פעיל, אבל שכחו לספר לי. אותו מנגנון שמצליח לאתר אותך מתחבא מתחת לסלע עם שם בדוי, ושלוח לך זימון מילואים בדואר גם אחרי שעברת 8 דירות, לא הצליח לאתר אותי כדי לשלוח לי הזמנה לטכס השחרור או לחליפין את מכתב התודה על המילואים שעשיתי. את שני המכתבים הללו הם איבדו.

אני יודע שיש קבוצה של אנשים שעושים מילואים אמיתיים. הם חיילים אמיתיים, יודעים לירות בנשק, והצבא משתמש ביכולות שלהם למשימות אמיתיות שממש קשורות בבטחון אזרחינו. מרבית האוכלוסייה לא ברשימה הזו. מרבית האוכלוסייה או משתמטת, או כמעט לא משרתת, או עושה תפקידי שולחן או מבזבזת את זמנה כמוני.

אז אני לא עושה מילואים. אבל מקום העבודה האחרון שלי שלח אותי לא מעט לחו"ל, ובכל היעדרות הייתי משאיר מאחורה את אורלי להתמודד לבד עם הילדים מהבוקר עד הלילה, כולל הלילה. אז אני יכול לדמיין, שלהיעדר מהבית לתקופה של שבועות, כשיש ילדים קטנים בבית זה עונש קשה למי שרחוק מילדיו, כמו גם למי שנשארת מאחור לטפל בהם.

מוסד הצבא נבנה ותוכנן בעידן אחר, במדינה אחרת, במציאות אחרת. הוא מקשה בצורה לא שוויונית על חלק קטן באוכלוסייה של אנשים מסורים ואמיצים שנושאים במרבית הנטל. הוא פוגע במי שהולך ברמה המקצועית, האישית והמשפחתית. הגיע הזמן לשנות את השיטה.

אני מצדיע למי שהולך, ולמי שנשארות בבית להתמודד עם ההשלכות. הן בפירוש לא מטרידות איש במרומי המערכת. אני מאד מאד שמח ששוחררתי מזה בזמן, לפני שהיו לי ילדים. אם היו קוראים לי עכשיו הייתי עומד בפני דילמה מאד לא פשוטה האם ללכת.

 

Reserve duty

Back in the 80's they used to joke that the divorce rate in Israel is so low because all men spend a month away from home each year on reserve duty. That was probably right, as it gives time to miss one another and appreciate what we've got, as well as some rest from each other's company.

Back in the 80's, nearly everyone did reserve duty, and that service probably had more purpose and meaning.

A lot has changed since. The divorce rate went up, the percentage of people called for reserve duty went down (maybe there was a link after all?), and many could argue that when you go you are going to "protect our county" is no longer an undisputed truth.

As an alumni of the most famous tech unit in Israel – Unit 8200, with years of valuable professional experience that landed me a career in the Hi-Tech industry, the military did a wonderful job using my abilities through the years. I was called to defend our country several times: guarding remote antennas, driving a patrol vehicle around a base in Herzeliya (one of the safest parts of the country) and driving soldiers from bus stations to their base. A special highlight was one evening when I was sitting with some other reservist drivers in a shed, and the six of us realized that in that room there were two VPs (Microsoft and Motorola), a Head of Development, a programmer and a product manager, together costing the tax payer about 70 Thousand NIS ($25K) for the two weeks of service, and all we do is drive 18 year old kids from the train station and back. None of us were asked to help the military with our skills and abilities, except our ability to drive. In a remarkable coincidence, these calls to reserve duty stopped immediately after the law was changed so the military stopped getting reimbursed for the reserve days from Social Security and started paying for them out of its own budget.

After a few years of silence on their side, I called to see if they were planning to call me anytime, and I found that I was released from active reserve service, but they forgot to tell me. The same system that can track you hiding under a rock with an assumed name, and mails you a reserve duty letter even after you moved 8 times, could not locate me to send me an invitation to the release ceremony, or send me a thank you note for the service I did. They lost both those letters.

I know there is a group of people who do real reserve duty. They are real soldiers, can fire a gun, and the military uses them for real tasks directly related to our security. Most of the population is not in that group. Most dodge reserve service, or hardly gets called, or does a desk job or some other waste of time like I did.

So I don't go to reserve duty. But my last employer would send me overseas quite often, and every absence would leave Orly behind to deal with the kids from morning till night, and then at night. So I can imagine that being away for weeks when there are little kids at home is tough on those going away as well as those left behind to take care of them.

The military system was built and design in a different era, a different country, and a different reality. It now places a disproportionately heavy burden on a small group of dedicated, brave people. It harms those who serve on a personal, familial and professional level. It's time to change the system.

I salute those who serve, and those who stay home to deal with the consequences. Those staying home definitely don't weight on the minds of those running the system. I'm very, very happy to have been released in time, before I had kids. Honestly, if they called me now I would be faced with a very tough choice whether to go or not.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>