מילה על התחממות

כשהיינו ילדים העולם היה נפלא.

היו טובים ורעים. אוטו היה דבר טוב שלוקח אותך לטיולים, וכל שנה טסנו יותר לחו"ל, עשינו יותר קניות, ואשפה היתה מטרד מורידים לרחוב כל כמה ימים.

לאט לאט, התבגרנו. בתחילה רק כמה משוגעים טענו שהספריי בדיאודורנט עושה בעיות לאויר. התחילו לקשר בין זיהום למרי מחלות ריאות, והיום הטענה הכמעט מובנת לכולם היא שאנחנו משפיעים על העולם לא מעט.

יש הרבה שמתעלמים. כל מוכרת בסופר (או מוכר, סליחה) שמעמיסים עליך שקיות ניילון אוטומטית במקום לשאול אם אתה צריך, עושים פשט אקולוגי קטן. חבריי לעבודה שלוקחים שתי כוסות חד פעמיות למשרד מהקפטריה כי המשקה חם במקום להביא כוס רב פעמית מהבית, מייצרים טונות של זבל מידי שנה.

בטיול האחרון לתאילנד, שם צחצחנו שיניים מבקבוק מים, הבנתי שאני צריך חצי כוס מים לצחצח שיניים. חצי כוס. כמה מים זורמים בברז כשאנחנו מצחצחים בבית?

ואני לא חושב שאני פאנאט.

יש בקנדה פארק של קרחונים. מי שמבקר שם היום עוד יראה קרחונים, אבל גם יראה איפה הם היו לפני עשור. ענקי הקרח הללו ששרדו הרבה אלפי שנים, לא ישרדו את חיינו. פסגת הר הקילמנג'ארו באפריקה צולמה ללא קרח, לראשונה מאז שיש מצלמות. השאלה היא לא האם העולם משתנה, כי שינוי הוא אינהרנטי בטבע. אבל אנחנו פשעים כלפינו, וכלפי ילדינו אם לא ננסה להמעיט בהשפעה שלנו על מה שקורה.

positive-proof-of-global-wa

ניסוי מחשבתי מעניין הוא לעמוד מאחורי המכונית שלכם למשך 30 שניות כשהיא דולקת בבוקר ולנשום עמוק. עכשיו, דמיינו את כביש 90 בארה"ב, כביש עם ארבעה מסלולים לכל כיוון, שאורכו כמה אלפי קילומטרים. אם כל אחד מאיתנו יפחית קצת מהפיכסה שהוא מייצר, זה יהיה הרבה.

שימו אשפה למיחזור. תשתמשו פעם שניה בשקיות הניילון מהסופר בתור שקיות בפח האשפה. נסו לנסוע קצת פחות. תפתחו חלון במקום מזגן. לא קשה, ומאד חשוב לכולנו.

הפוסט הזה הוא חלק מ Blog Action Day

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>