History will teach us nothing

פה בארץ אנחנו אוהבים נדל"ן. מאד אוהבים נדל"ן. בייחוד כזה שצומח לגובה ומניב רווחים נאים, ואם אפשר שיצטברו אצל אנשים בודדים ככל האפשר, שיוכלו להפסיד את הכסף ולהתחמק מתשלום חובות.

מעולם לא זכיתי לראות את גימנסיה הרצליה. אבל חשבתי שאחרי זה כבר נלמד פה בארץ לשמור קצת על הבתים החשובים הסטורית. כבר כתבתי פה בעבר, על שכונת מנשייה, עוד נווה צדק קטנה שהיתה לה פה ונמחקה, כי מי כבר ירצה לגור בשכונה של בתי אבן קטנים ליד הים. היום יש שם מגרש חניה ואת הדולפינריום. החלטה נבונה בדיעבד הא?

היום בעיתון, הכתבה הקטנה הבאה. האדם שקנה את הבית הראשון שנבנה במוצא (שכונה בכניסה לירושלים), הולך להרוס אותו ולהקים במקומו מרכז מסחרי. הבית כבר יועד כמבנה לשימור אבל טעות בירוקרטית איפשרה לו לקבל אישור הריסה.

הבית היה שייך למשפחת שטיינברג. כשסבתא שלי היתה ילדה, היא היתה ישנה שם בנסיעות למשפחה בירושלים. היא זוכרת לספר סיפורים על (בחיי לא זוכר את שמו) ששמר חבית של יין מהיקב שלו ליום שיבוא המשיח. התיאוריה שלו היתה שהמשיח יעבור דרך מוצא כשיגיע, ולכן יוכל לקבל את פניו בין הראשונים. את החבית שמר שנים על גבי שנים, ולבסוף פתח אותה לחגוג את עצמאות ישראל. הוא אמר שזה מספיק קרוב מבחינתו.

תמונה של הבית אפשר לראות בכתבה. הבית יפה, מעניין, ומהווה עוד פרט קטן הבסטוריה של המשפחה שלי, ובמידה מסויימת של המדינה שלנו. בית זה רק אבנים, אבל בכל אופן. עצוב לשמוע שמוחקים את ההסטוריה הכתובה שלנו באבן. כנראה שמנהגים כאלה קשה למחוק בקלות. התרגלנו אליהם יותר מדי.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

6 מחשבות על “History will teach us nothing

  1. צחי לונט-לוי הגיב:

    ככל שזה כואב ועצוב, בראייה לאורך זמן, כל הנושא הזה של שימור לא ממש עובד.
    כמה זמן יחזיקו את האבנים במקומם? עוד 100 שנה? 1000? ולאיזה מטרה בדיוק?
    אתה עוד זוכר את סיפורי סבתא, אבל הנכדים שלך? גם הם יצטרכו לזכור?
    אם ניקח את זה לכיוון הדתי, אז שימור עצמות וקברים במקום הקמת בניינים, כבישים ושלל נדל"ן עושה המון שכל – הרי צריך לשמר את ההיסטוריה – שלא תעלם לנו. השאלה היא – עד לאיזה קיצוניות פנאטית?
    בשלב מסויים, השימור לא ממש עובד.

  2. טל הגיב:

    האיצקין הזה הוא סוג של מפגר. בטח אפשר גם להרוויח יותר מבניין משומר והיסטורי מאשר מעוד מרכז קניות. רק צריך לחשוב קצת יצירתי.

  3. admin הגיב:

    צחי – ספר את זה לפאריס, לרומא, לירושלים. אולי נפיל את מגדל השעון של פראג? אפשר להקים שם אחלה סניף של ארומה.
    נו באמת. אתה שואל על מבנה בן יותר ממאה שנה כמה עוד הוא יחזיק. רוצה להשוות את זה ליכולת הקיום של מבנים מודרניים?
    אני חושב שיש מקום לכבד את הבית הראשון במוצא, אחד היקבים הראשונים במדינה, והמדינה הסכימה איתי. בגלל זה הוא הוכרז אתר לשימור, רק שהבחור מצא פירצה ועקף את זה.

  4. צחי לונט-לוי הגיב:

    יובל – זה הכל עניין של פרספקטיבה.
    כמה מבנים מהמאה השנים האחרונות תרצה לשמר?
    כמה מבנים מלפני 1000 שנה אתה מכיר שעדיין עומדים על תילם?
    כמה מתוך המבנים שתרצה לשמר מהמאה האחרונה באמת יהיו פה בעוד מילניום? גם אם נעבוד קשה כדי לשמר אותם?

    שלא תבין לא נכון – אני לא נגד שימור – לא של המבנה הזה ולא של מבנים אחרים. אני גם חושב שיש נבזיות מסויימת בלמצוא פרצות כדי להשיג תועלת אישית כלכלית.
    אבל
    אני חושב שבראייה רחבה יותר, בפרספקטיבה של עשרות דורות קדימה – זה בטל בשישים ברוב המקרים. מי ידע מה זה יקב (או אולי מדינה) בעוד 1000 שנה?

  5. admin הגיב:

    צחי – הכל יחסי בחיים. עוד 4 מיליארד שנה השמש תהפוך לענק אדום ותכלה את הכוכב. זה לא אומר שאנחנו עושים חור בכותל ופותחים שם באר יוקרתי. מצד שני, גם כנראה שאין טעם להפוך כל דוכן פיס לאתר מורשת עולמית. אז אני חושב שאנחנו מסכימים שצריך קצת לכבד את ההסטוריה ולבחור מקומות מסויימים שאולי לא לנצח, אבל לפחות בינתיים כדאי לשמור.
    אז אולי נבחר וועדה שתחליט מיהם הבתים הללו. אה, כן, זה מה שעשו. והחליטו לשמר את הבית הזה. ואז עקפו את זה.
    ועל כך אני מצר.
    לא צריך לשמור הכל, אבל יש לנו פה נטייה יחסית קיצונית של מחיקת העבר. אפשר לקיים דיון די מעניין בכמה זה קשור לחוסר הנכונות שלנו לזכור על מה הקמנו את המדינה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>