שבוע הספר

מאז שאני ילד קטן, אני מחכה לאירוע בקוצר רוח. לא מעניין אותי כל דברי הביקורת. בתור תולעת ספרים עם ותק רציני, אי אפשר לעמוד מול פסטיבל מפוצץ בספרים. הצבעים, הריח (של הספרים, לא של הישראלים הצפופים סביבם). לבחור עוד ועוד אוצרות מלאים בעולמות קסומים, ולקחת הביתה.

books

עם השנים, הדוכנים שבהם אני עוצר משתנים. כשהייתי קטן, חיפשתי רק את ההוצאה שמכרה ספרים של אייזק אסימוב, כל שנה סבתא שלי היתה קונה לי עוד שני ספרים שלו, והייתי מרחיב את האוסף.

גדלתי, התחלתי לקרוא גם ספרים אחרים. קצת תרבות. באוניברסיטה גיליתי את ספרי העיון. בכלל, בלימודים זה היה מגניב, בכל הוצאה הייתי מכיר עובדים, חברים מהלימודים. כל דוכן היה איזה מכר מטייל. זה היה השיא.

השנה, לראשונה, עצרתי בספרי זאטוטים. אני יודע, עד שהוא יקרא ייקח עוד חודש חודשיים. אבל לא עמדנו בפיתוי. אז יש לפיץ שלנו שני ספרים ראשונים, של אמי רובינגר. מוקדשים לו אישית :-)  אה, וגם של יונתן גפן. נראה לי שהכבש השישה עשר זה פתיח יפה לספריה שלו, לא?

עוד חודש. סופרים את הימים.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

מחשבה אחת על “שבוע הספר

  1. שרון הגיב:

    יפה, אני דווקא נהנה מהקריקטוות של רובינגר ב"ישראל היום"

    לא קנית לעצמך כמה ספרים? אני קניתי עכשיו בשבוע הספר בחולון 6 ספרים חדשים מהשנה האחרונה ב180 ש"ח, 4 ספרי מתח מתורגמים ושניים של סופרים ישראליים

    כולם יינתנו במתנה לספריה העירונית כשאני אסיים לקרוא אותם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>