עבודה חדשה

(English text below the Hebrew text)

באפריל 2010 פיטרו אותי מהעבודה הכי טובה שהיתה לי בחיים. שלוש שנים של הנאה, עניין, אתגר, פשוט נפסקו. זה קרה בדיוק בזמן, כי יואב שלי נולד טיפה אחר כך.

נגנו לכם את הוידאו הזה בינתיים:

[gv data="cA46ZNjrzeY"][/gv]

נשארתי איתו בבית כמעט חצי שנה. כשהגיע הזמן למצוא עבודה, רציתי משהו שיאפשר לי לחזור הביתה מוקדם ולבלות איתו ועם אורלי. מצאתי מקום כזה, גם אם הוא לא היה מושלם מכל שאר הבחינות. הימים היו ארוכים, והשעות לא עברו. ופתאום עברה כמעט שנה וחצי.

הגיע שלב שהתחלתי לחשוב מה הלאה. העבודה לא סיפקה אותי ולא ממש עניינה. התחילו לי קוצים בתחת, ובא לי לעשות שמהו שמרגיש טוב. אבל היה לי נוח עם השעות. המנהלים בעבודה עשו לי טובה, והסתבכו כלכלית בצורה כזו שהם נאלצו לשלוח את העובדים הביתה. כמו כל עכבר שמוטרד מזה שהזיזו לו את הגבינה (או משהו כזה), נבהלתי, נלחצתי, והרגשתי שזה רע ומר.

ואז מצאתי את המקום החדש שלי. אני עובד כבר חודשיים, ולא מרגיש שהזמן עובר. אני מגיע בבוקר, ולא מספיק למצמץ לפני שכבר שבע בערב. מעניין, מאתגר, אנשים טובים. מצאתי את עצמי נהנה מכל רגע שעובר, ומתעצב שנגמר היום וצריך ללכת הביתה. לקום בבוקר ולרצות להגיע כבר למשרד זו תחושה נפלאה, שפשוט גורמת לך להרגיש יותר אנרגטי, נמרץ ושמח.

מדהים כמה חשוב לעבוד במקום שעושה לך טוב. אנחנו מבלים בעבודה יותר שעות מאשר בכל עיסוק אחר, ואין שום סיבה שלא יהיה לנו מעניין ומהנה. אין שום סיבה שהשעות יימשכו ושהשבוע לא יזוז. אין סיבה לקום בבוקר בלי כוח ללכת שוב למשרד.

נכון, אני רואה את יואב ואורלי קצת פחות. אבל למרות העבודה הקשה והשעות הארוכות, אני מלא ביותר אנרגיה, מחייך יותר וחזרתי לצחוק קצת יותר. אני מתגעגע, אבל השעות איתם נעימות לי יותר, כשאין לי מועקה על הלב מעוד יום מתיש.

נכון שאני פחות מגיע לכתוב פה כי במקום לכתוב פוסט בבוקר אני צולל לעבודה, אבל טוב לי.

מקווה שאתם סולחים לי.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן..

A new Job.

On April 2010 I got fired from the best job I ever had. All of a sudden, 3 years of fun, excitement, interest and challenge were over. Luckily, it happened just in time, as Yoav was born right after that. I stayed at home with him for almost 6 months. When I had to start looking for work, all I wanted was a comfortable job that will let me get home early and spend time with Orly and Yoav. I found a place like that, even if it was not perfect in other ways. The days seemed so long, and the hours would not pass. Still, all of a sudden a year and a half went by.

Then a stage arrived, when it was just not enough anymore. I started thinking what to do next. The need to feel like I am really doing something started bugging me. The job I had was not satisfying enough, but still, I loved the hours. They did me a big favor, and got into financial difficulties that forced them to let go of the employees.Like any mouse that has his cheese moved (for lack of a better analogy) I was stressed, worried and feared what will come.

And then I found my new place. I have been working there for 2 months now, and just don't notice how time flies. I get there in the morning and can barely blink before it is 7pm. The job is intersting, challenging, the people are great. I find myself having fun as time goes by, and am sad to have to go home at the end of the day. Waking up and wanting to get to work is a great feeling, that makes you feel energetic and happy. It has been way too long.

It is amazing to realize how important it is to work in a place that makes you feel good. We spend more time at work than doing anything else, and there is no reason for it to be anything but interesting and fun. Why should you days be dull and the weeks crawl by in agony? Why wake up every morning with the feeling you have to drag yourself to work once again.

It is true that I get to see Orly and Yoav a bit less. But despite the long hours and hard work, I am more filled with energy than before, I smile more, and have started laughing more than I have in a while. I miss them, but the time I do spend with them is nicer, when my heart not heavy after another exhausting day.

It is also true that I write less on this blog. Instead of buying time and posting I dash off to work. But I am happy.

I hope you forgive me.

.

As I don't post every day, feel free to subscribe to my Blog

To get every new post by Email, Click here. To get the RSS feed, click here.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>