מכתב לאופנוען
חתכת אותי באגרסיביות בצומת ליד הבית. על האופנוע הגדול שלך השתוללת בתנועה של הבוקר, מזגזג כמו במשחק מחשב בין המכוניות. הפרעת לכלי רכב, עצבנת אנשים, וסיכנת את חייך, כמו את חיי אחרים.
כשלא התאימה לך התנועה האיטית, בלי להסס עברת לנסוע על המדרכה, איזור שלמיטב ידיעתי נחלתם של הולכי הרגל שהבהלת. את הלוחית שלך, מספר 70583 קשה היה לראות כי קיפלת אותה בצורה שמונעת מאנשים לראות את המספר. נהגת כמו מטומטם בן 17 שטוף טוסטסטרון.
מהשלווה שבה ראיתי אותך ממתין בכל רמזור אדום, אני יודע שלא מיהרת לחדר יולדות, לכבות שריפה או לעצור שוד בנק. אתה סתם נהג מטורף שחושב שהעולם שלו.
האבסורד הוא, שמהבית שלי עד מחלף השלום הגענו ביחד. אפילו לא השגת כלום בנהיגה המטורפת שלך. בחיי, שהייתי פונה למשטרה, אם רק לא היית שוטר בעצמך.
הבלוגיה מלאה בסיפורים על שוטרים שמנצלים לרעה את מעמדם. חבל שאין במשטרה גורם שמטפל באנשים כאלה ברצינות.


