יומולדת חגיגה נחמדת
הלילה אני נהיה בן עשרים ושלוש עשרה.
כבר לא ילד, אבל גם לא לחלוטין מבוגר. עדיין אוהב לצאת לשתות בתל אביב, אבל כבר מוכרות קוראות לי "אדוני", אני זוכר כשהגבעה ההיא היתה חורשה והיום יש שם שכונה, ויש לבת דודה שלי ילדה שעברה את בת המצווה שלה, ואני יכול להגיד לה שאני זוכר כשהיא היתה כזו קטנה.
שלא לדבר על זאטוטים שהיום לובשים מדים, ובשבילם להקת "אהא" זה איזה אולדי מטורף. מי נתן להם רובים לילדים האלה?
כיף לי בימי ההולדת שלי. כיף לי להיות מוקף באנשים שאני אוהב. כיף להזכר בשנה שעברה, לבנות ציפיות וחלומות לשנה הבאה. נהיתה לי מסורת לחגוג את היומולדת ב"פוסט קפה" בקינג ג'ורג'. אני מכיר את המקום שנים, הוא לא משתנה, ונשאר מקסים ונעים. הבעלים מקדם אותי בלחיצת יד ושואל מה נשמע, המוסיקה טובה, ואני מידי שנה יושב על הספה בפינה, שותה משקה טוב, ומתענג על חברת האנשים שאני אוהב.
השנה האחרונה היתה מורכבת מהרבה בחינות. כמה מבחנים לא קלים עברו על כוחותינו, בעיות של מבוגרים, ואיכשהו, יצאתי מהעניין עם מנה גדולה של אושר ונחת. אני כבר לא נשוי טרי, אבל מאושר על כל יום עם האישה הכי נהדרת שיכולתי לבקש. אני לא בארמן בקריביים אבל לא יכולתי לבקש יותר כיף מהעבודה שלי. ואולי כולם כבר גדולים ועסוקים והרבה פחות ספונטאניים, אבל בבאר התבוננתי מסביב והיה לי ברור שאני בר מזל, בכך שיש לי אוסף של חברים מדהימים.
עכשיו רק להצליח לכתוב ספר, ועוד פנטזיה תתגשם. השאר מתקדמות יפה.
אין לי קינדל, אין לי אייפון, אין לי מצלמת DSLR, אני נוהג בטוסטוס בן 6, ולא מוזמן לשטיח האדום של טכס האוסקר. אבל אני מרגיש מאד מאד עשיר. יכולתי לבקש יותר מזה ליומולדת?
לחיים!
