חברים 2.0
משהו משתנה בדרך בה אנשים רואים חברות. לפני 10 שנים היו לי חמישה חברים. עכשיו יש לי 362. ועוד כמה במסנג'ר, סקייפ, ומה לא.
מתוך חמשת החברים הללו, אחד נסע ללמוד בארה"ב, אחד עבר לגור בלונדון, ואחד הקים עסק משלו, בצירוף להיותו וורקוהוליק מלידה. אנשים קרובים הולכים ובאים, אני מניח.
אז מצד אחד, היום עם סקייפ, קל מאד לקשקש עם החבר מלונדון, ולשמור איתו על קשר. על החיים של הוורקוהוליק אני לומד מהטוויטר שלו. מצד שני, יש לי הרגשה שהחברויות החדשות מודל 2010 לא מוצאות חן בעיני. המדיום החדש הזה משנה אותנו, ואני לא בטוח שרק לטובה. גוגל וטוויטר ופייסבוק וחבריהן לא רק לוקחות לנו שעות במשחקים של חוות, או פותחים דרכים חדשות למצוא שידוך ולאבד מקומות עבודה. הם משנים את חיינו, קודים חברתיים, ואת כולנו.
מרשל מקלוהן פעם אמר שהמדיום הוא המסר. שינית את המדיום, שינית גם את המסר. ניקח את זה טיפה הלאה, שינוי המדיום משנה לא רק את המ שאמרת, אלא גם אותך. הסלולארי שינה את התרבות שלנו, ואתנו. המצאת המכונית שינתה אותנו תרבותית, ובמידה רבה גם פיזית (היו כל כך הרבה שמנים ומנוונים בלי כלי רכב ממונעים?). העשות הנוכחי הוא העשור של ההודעה. הודעת הטקסט, הודעת המייל, הודעת הטוויר, המסנג'ר, הוייב. ואני לא לגמרי מבסוט מהשינוי שזה הביא איתו. התרבות שלנו עוד לא השיגה את הטכנולוגיה, וזה מאפשר לנו לעשות כמה דברים ממש ממש מעצבנים, כמו לדבר בסלולארי בקולנוע.
אפשר לדון בזה בהקשר מאד רחב, אבל כרגע אני רוצה לדבר רק על התנהגות של חברים. אז הנה ספר החוקים שלי, ואם אתם רוצים תקראו לי מיושן. הוא רלוונטי רק אם אתם חברים שלי. אם לא, קחו את זה כהמלצה של שמרן מזדקן.
- אם אתה חבר טוב שלי, ויש לי יום הולדת, או שהגיע פסח, או שגילית שאני הולך להיות אבא - תגיע, תצלצל. פאקינג אס אמ אס תשלחו לי כשאתם פיצה דומינוס והפיצה שלי יוצאת לדרך. כנ"ל לגבי הודעות פייסבוק או גלויות ברכה אונליין.
- אם אתם באמת רוצים להפגש איתי, או לדבר איתי - דברו איתי. אס אמ אס שאומר "היי" או "מה קורה איתכם הערב" לא מתקבל בברכה. אם באמת רציתם להפגש, הייתם מתקשרים.
- גם אני שולח הודעות. אבל אם ההודעה הבודדת הופכת לדיאלוג - מצלצלים. כלל אצבע - אם אתה מוצא צורך לכתוב הודעה שלישית, תתקשר.
- אם אתה בקושי מכיר אותי, ורוצה להיות חבר שלי בפייסבוק - תכתוב שלום, תגיד מאיפה מכירים, תוסיף "היי מה נשמע זוכר אותי מכיתה ב?". זה נקרא מגע אנושי. חברים שלא כותבים ולא מדברים איתם אני יכול לצבור באלפים, זה לא מעניין אותי.
- יש לך מסיבה? יום הולדת? התחתנת? זימון לאירוע בפייסבוק ותו לא ממש מסביר לי כמה אתה רוצה שאגיע.
- לא רוצה לעקוב אחריכם בטויטר בשביל לדעת מה נשמע. לא רוצה להיות תלוי בסטטוס שלכם בפייסבוק לדעת שעברת לגור עם חברה שלך. חברים נפגשים ומדברים.
- כשאתם מדברים איתי, אל תשלחו אס אמ אסים, אל תתעדכנו בטויטר באייפון שלכם. למעשה, תניחו את הטלפון הזה בתיק ואל תשחקו איתו בכלל. אפשר גם לא, אבל אז ברור לי כמה השיחה שלנו חשובה לכם.
אני יודע שזה מוזר. אני יודע שזה נגד הקדמה. אני בסופו של יום נמצא בפייסבוק, בטוויטר, קורא בלוגים. אבל את החברים הטובים שלי אני שומר, רואה, ומשתדל להשקיע.
קצת תרבות חברים. עכשיו סליחה, אני צריך לעשות פה על איזה אס אמ אס.
.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.
לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן. ל- RSS הקליקו כאן.
