איזה זין

כבר כתבתי פה קצת על המשבר בדובאי. עכשיו הוא החמיר, ובועת הנדל"ן התפוצצה להם בפנים. האם מישהו מהמיליארדרים שחיים שם באמת יהיה רעב כתוצאה מזה?

אני מניח שלא.

את המשבר מלווה ההשקה החגיגית של בורג' דובאי, המגדל הגבוה בעולם. המגדל היה אמור להיות מרכז של איזור שופע מגדלים גבוהים, אגמים, קניונים ומה לא. כמו שאוהבים לעשות דברים בדובאי.

downtown-burj-dubai-l-smallהאמת, מרשים. אבל המגדל מסיים את בנייתו בשיא משבר חמור בנדל"ן המקומי, והוא כנראה יישאר בודד עוד זמן מה, עם מעט מאד בניינים מארחים לו לחברה.

burj_dubai_31108-smallאני מאד אוהב בניינים גבוהים, בעיקר לעלות עליהם ולהשקיף על הנוף מסביב. לדעת שככה ציפורים וסופרמן רואים את העולם כל הזמן. אבל משהו בקריאת התיגר המדברית הזו מציק לי. משהו בלעשות הכל הכי גדול הכי יקר הכי לא הגיוני באמצע מדבר שומם שבו איש לא מסתובב כי כל כך חם.

בדור שבו מים, חשמל, מצרכים בסיסיים הולכים ונהיים משאב מתכלה, הבזבזנות הזו מציקה לי. ולכן, הפאלוס הזה שנשאר שם בודד בשכונה באמת סימבולי בעיני, לכך שגם ליוהרה שלנו יש גבול.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

מילה על התחממות

כשהיינו ילדים העולם היה נפלא.

היו טובים ורעים. אוטו היה דבר טוב שלוקח אותך לטיולים, וכל שנה טסנו יותר לחו"ל, עשינו יותר קניות, ואשפה היתה מטרד מורידים לרחוב כל כמה ימים.

לאט לאט, התבגרנו. בתחילה רק כמה משוגעים טענו שהספריי בדיאודורנט עושה בעיות לאויר. התחילו לקשר בין זיהום למרי מחלות ריאות, והיום הטענה הכמעט מובנת לכולם היא שאנחנו משפיעים על העולם לא מעט.

יש הרבה שמתעלמים. כל מוכרת בסופר (או מוכר, סליחה) שמעמיסים עליך שקיות ניילון אוטומטית במקום לשאול אם אתה צריך, עושים פשט אקולוגי קטן. חבריי לעבודה שלוקחים שתי כוסות חד פעמיות למשרד מהקפטריה כי המשקה חם במקום להביא כוס רב פעמית מהבית, מייצרים טונות של זבל מידי שנה.

בטיול האחרון לתאילנד, שם צחצחנו שיניים מבקבוק מים, הבנתי שאני צריך חצי כוס מים לצחצח שיניים. חצי כוס. כמה מים זורמים בברז כשאנחנו מצחצחים בבית?

ואני לא חושב שאני פאנאט.

יש בקנדה פארק של קרחונים. מי שמבקר שם היום עוד יראה קרחונים, אבל גם יראה איפה הם היו לפני עשור. ענקי הקרח הללו ששרדו הרבה אלפי שנים, לא ישרדו את חיינו. פסגת הר הקילמנג'ארו באפריקה צולמה ללא קרח, לראשונה מאז שיש מצלמות. השאלה היא לא האם העולם משתנה, כי שינוי הוא אינהרנטי בטבע. אבל אנחנו פשעים כלפינו, וכלפי ילדינו אם לא ננסה להמעיט בהשפעה שלנו על מה שקורה.

positive-proof-of-global-wa

ניסוי מחשבתי מעניין הוא לעמוד מאחורי המכונית שלכם למשך 30 שניות כשהיא דולקת בבוקר ולנשום עמוק. עכשיו, דמיינו את כביש 90 בארה"ב, כביש עם ארבעה מסלולים לכל כיוון, שאורכו כמה אלפי קילומטרים. אם כל אחד מאיתנו יפחית קצת מהפיכסה שהוא מייצר, זה יהיה הרבה.

שימו אשפה למיחזור. תשתמשו פעם שניה בשקיות הניילון מהסופר בתור שקיות בפח האשפה. נסו לנסוע קצת פחות. תפתחו חלון במקום מזגן. לא קשה, ומאד חשוב לכולנו.

הפוסט הזה הוא חלק מ Blog Action Day

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

קיצו של עולם

דפדוף באתר הארץ גילה לי כתבה מעניינת. דובאי, היא ממלכה מדהימה ומרתקת. ממדבר בו אין חשמל ומים, צימחה הממלכה סוג של פלא עולם מודרני. גורדי שחקים ללא סוף, מלונות מרהיבים, חצי אי בצורת דקל, מרכזי כינוסים, ואף מדרון סקי סגור בתוך בניין.

dubai_oriantal_sim_city

dubai-hotels

ski_dome_2

נראה שאין סוף למה שהנפט יכול לקנות, ואין גבול למה שהפנטזיות המטורפות שלהם מסוגלות להובילם. עד עכשיו. מסתבר, שהפרויקט הכי שאפתני שלהם בינתיים, מפת העולם, בצרות. הרעיון – לשפוך לים סלעים וחול וליצור לגונה שבתוכה איים בצורת מפת העולם. את האיים הללו למכור למליונרים שיגורו בהם. מטורף, פסיכי, ומתאים ללונה פארק ושמו דובאי.אזהרות מארגוני סביבה על הנזק האקולוגי והסכנות לא הזיזו לאיש.

the_world_dubai

אבל מסתבר שאחרי 14 מיליארד דולאר, הפרויקט תקוע, לא הסתיים, וכנראה עומד להשאר מוזנח ויתום. עכשיו יש שישמחו לאידם של אנשי דובאי. יש שיגידו שזה עוד קרבן של המיתון העולמי. אבל יש פה עוד שיקול מעניין. זוהי קריסה לא רק של פנטזיה, אלא של תפיסה.

התפסיה שהכסף יענה את הכל. שהוא יכול לסדר הכל, ושאין לו סוף. בעולם שבו הנפט מצטמצם, האוזון נעלם, יערות הגשם מצטמצמים, ומים נהיו משאב שהולך ונהיה נדיר, מטורף לחשוב שאפשר לשנות סדרי תבל וטבע, ולצפצף על הכל.

אולי כדאי שכולנו נלמד קצת מהסיפור הזה, וננסה לחשוב קצת יותר בפרופורציה לעולם שלנו. נחסוך קצת, נשמור עליו קצת, ולא ננסה לכפות עליו מתחים ודרישות, שמסתיימות בחורבן.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.