תשים לו מעיל/כובע/גרביים…

זה קורה לי כל כך הרבה.

אני הולך בסופר עם יואב. הכל טוב ויפה, עד שניגשת אלי אישה ומסבירה לי שאני צריך לשים עליו מעיל. או, זקנה שניגשת אלי עם שקית ניילון מדוכן הירקות ומושיטה לי אותה, ואומרת לי לנגב ליואב את האף. כן, שקית ניילון. כן, זה באמת קרה.

אנשים זרים, בעיקר נשים למען האמת, חשים בנוח לגשת אלי כשאני עם יואב, ולחלק לי הוראות. מישהו יכול להסביר לי את זה?

האם זה משהו שזרים מרשים לעצמם לעשות להורים צעירים? או ששומרים לי את ההערות האלה כי אם הגבר עם התינוק אז הוא בטח לא מבין מה לעשות ואבוד וזקוק להנחייה?

די לתת לי הוראות. לא ביקשתי. לא רוצה. הילד שלי מטופל היטב, מקבל חום ואהבה, ולא קר לו. ואם יש לו שנוזל באף, זה בעיה שלו ושלי, ולא שלכם.

תודה.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

.

img_08241

Put on a hat/coat/socks

This happens to me very often. I was walking in the supermarket with Yoav. Everything was fine, until a woman walked up to me and told me I need to put a coat on Yoav. Or the old lady that approached us near the vegetable stand, pulled out a plastic bag, and handed it to me – telling me to blow Yoav's nose with it. Yes, a plastic bag. Yes; this really happened.

Strangers, mostly women really, feel like they can approach me when I'm with Yoav, and give me instructions. Can anyone explain this to me?

Is this a general behavior that strangers allow themselves when they see young parents? Or do they give me special treatment because a man with a baby must be lost and hopeless and must not know what to do?

Please, enough with the instructions. I did not ask for them. I do not want them. My son is taken care of, gets tons of love and caring, and no – he is not cold! IF he might have some snot hanging out, it is his problem and mine. Not yours.

Thanks.

As I don't post every day, feel free to subscribe to my Blog

To get every new post by Email, Click here. To get the RSS feed, click here.

קצת נרעש

אני קצת נרעש.

בדרך חזרה הביתה, בעלייה על איילון (בירידה לאיילון?) נסעתי לי לתומי. פתאום אני רואה באמצע הכביש שוכב לו גלגל. עקפתי אותו, ופתאום, מאחורי הסיבוב מופיע לו אוטו חונה באמצע הכביש, שברור לגמרי שממנו נפל הגלגל (הרזרבי, לא כזה דרמטי). סטיתי מהר לכייון השני, כדי להספיק לעבור גם את המכונית, אבל היה קצת צפוף כי היה גם אוטו משמאל.

ממש הספקתי לחשוב את תחילת המשפט "רק שלא יפתח את דלת הרכב שלו עכשיו" וזה בדיוק מה שקרה.

ברקס מטורף, שבירה חזקה שמאלה. האופנוע לא היה מבסוט, אבל הצלחתי להמנע מלהתרסק על הדלת והבחור. האופנוע נפל ואני איתו.

אאוץ'. יותר מכל דבר אחר, זה היה מבהיל. פחדתי להתרסק על הדלת שלו, ומאד פחדתי מהרכב שמאחורי, שלא יעשה ממני פיתה כשאני נופל.

האופנוע אפילו לא נשרט. אני מתחתי קצת שרירים מהתנועה הלא ברורה בה נלחמתי שהאופנוע לא ייפול על הכביש, ואז ליפול בעצמי. המכסה של הדלק כנראה לא היה סגור טוב, והתיק שלי מריח כמו בקבוק מולוטוב. סה"כ, יצאתי ממש בזול.

מזל שנסעתי לאט ובזהירות. מזל שהנהג אחרי היה ערני.

אבל זה עושה לך חתיכת טלטלה. הגעתי הביתה, ופשוט נשכבתי על הספה לנשום. אתה חושב על כמה קל זה יכול להיות להתרסק. לנסוע מחר לעבודה באוטו? נראה לי שכן. למרות הפקקים.

כשעשיתי את הרשיון, ידעתי שזה מסוכן. אבל אמרתי לעצמי שאני מספיק זהיר וטוב על ההגה שאצליח להמנע מתאונות ולהיות בטוח. מצד שני, אין כמעט רוכב שלא התרסק פעם. אולי זה היה התור שלי ועכשיו יהיה בסדר? לא רוצה לנסוע כל יום בקופסה מפח בפקקים עם כולם. זה לא יעיל, זה מזהם, זה מבזבז את חייך לאט לאט בפקק. אבל רוצה להגיע הביתה בשלום!

סעו בזהירות, ושימו לב למי שסביבכם. גם לדו גלגליים מותר לחיות…

biker-santa-small

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

חארות האופנוענים האלה. חארות.

איזה בוקר נוראי. פקקים מפה עד להודעה חדשה. אנשים לקחו שעה וחצי להגיע לעבודה. איחרו לישיבות. פקקי על. שיו איזה פקקים. אמרתי כבר שהיו פקקים?

ישבתי במשרד הבוקר ואחד אחד הגיעו הקולגות טרוטי עיניים ועצבניים, מקללים בלי הפסקה. על מה? אפשר להבין. בעסה להיות תקוע באוטו שעה.

32-miserythumbnail

אבל ברצינו, תחשבו קצת יותר לעומק:

  • בכל מקום הגיוני בעולם מנסים לעודד תחבורה של דו גלגליים כי זה יותר הגיוני ופחות מעמיס.
  • מכוניות אינן, ולא יכולות להיות העתיד שלנו. הפקקים, העומס, הזיהום, מצוקת החניה, זה לא עובד.
  • אם כל נהגי האופנועים האלה יעברו למכוניות, הפקקים שלכם יהיו רק יותר גדולים כל בוקר.
  • את רוב בעיות התנועה הבוקר חוללו השוטרים שחסמו את הכניסה לאיילון, ונהגי מכוניות מטומטמים שנכנסו לצומת וחסמו אותה, וכך יצרו פקקים הרבה יותר גדולים. אבל באמת. ראיתי את זה קורה.

שורה תחתונה: אם גם לכם היה קטנוע, הייתם הבוקר בעבודה תוך 15 דקות כמוני.

me-on-bike-small

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

זאת לא השאלה

הבוקר התפרסמו תוצאות סקר הנוגע למאבק הרוכבים נגד העלאת תעריפי ביטוח החובה. למי שלא יודע, ביטוח החובה לטוסטוס שלי עומד על קרוב לארבעת אלפים ש"ח. ביטוח החובה למכונית, פחות מחצי. המדינה עומדת להעלות את התעריפים הללו עוד יותר. הטענה היא שרוכבי האופנוע מעורבים בהמון תאונות.

אז הסקר אמר שהציבור מפרגן לרוכבים, אבל לא מוכן לסבסד את ביטוח החובה שלנו במחיר ביטוח הרכב.

אבל האם זו השאלה האמיתית?

אני עדיין זוכר את שיעורי הנהיגה שלי על אופנוע. את הטסט עושים אחרי שבוע שלם של שיעורים, בהם רכבתי במגרש חניה הלוך ושוב על פס לבן, ועשיתי שמיניות בתוך מרובע. למה? כי הטסט הוא נסעיה איטית לאורך פס לבן, ועשיית שמיניות. לנסיעה על כביש הוקדשו לא יותר מ30 דקות במשך כל לימודי הנהיגה שלי. המורים לא טרחו לתת רגע אחד מסכן להסברים של התנהגות על כביש, או ללמד אותי דבר מהדברים החשובים. לא שאסור להשתמש בבלם הקדמי בכוח שלא להתהפך, לא איך להשתלב בתנועה שלא אהרג, לא איך נמנעים מהחלקות בכביש רטוב.כמו במבחני הבגרות בבית הספר, בית הספר מכין אותך לבחינה ולא מלמד אותך את החומר. אז כולם עוברים טסט, ואף אחד לא יודע לנהוג.

את אותם שיעורים מקבלים בני 16 שבהוויתם טיפשים. לא באשמתם, אלא כי בגיל 16, רכב זה צעצוע. אתה מספיק צעיר לחשוב שאתה לא יכול למות, ואתה נוהג כמו במשחק מחשב. ואז חלק גדול מהם הולכים לעבוד בשליחויות. משלמים להם להגיע כמה שיותר מהר ליעדם. ברצינות. אני זוכר איך הייתי נוהג באוטו, ויודע בדיוק למה ההורים סירבו לתת לי לעשות רשיון כשהייתי צעיר. ואני זוכר כמה תאונות עשו חברים שלי שהיו להם אופנועים. איכשהו רק אצלנו אופנוע זה כלי עליו טסים כמו מטורפים, במקום להתייחס אליו כמו אל כלי שמביא אותך הביתה. סעו לביקור קצר באיזו עיר אירופית, ותראו איך אופנועים גדולים ומרשימים נוסעים לפי החוק, משתלבים בזהירות בתנועה, ומצליחים איכשהו להתחיל לנסוע בלי להחריש את כל הסביבה.

motorcycle___cartoon_2

במקום להעלות תעריפי ביטוח, פשוט צריך ללמד אנשים לנהוג. בכנות, גם נהגי הרכב בארץ ברמה נמוכה. אבל אם במקום לחרוש שמיניות היו מסבירים לצעירים איך לנהוג, ומלמדים אותם השתלבות נכונה ובטוחה במרחב כלי הרכב, היו פחות תאונות.

פחות תאונות היו מורידות את תעריפי הביטוח, כמו גם חוסכות בחיי אדם.

אבל אולי זה רק אני חושב ככה.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.