hqdefault

באדי גאי עם גיא. יש לי צמרמורת!

לפני עשרים שנה הייתי חייל. הייתי מסתובב עם החבר הכי טוב שלי גיא ברחבי חיפה בערב, יוצאים לבלות, לרקוד, לעשות חיים. אלה היו ערבים של חיים שנשארים לך בדי אן איי שלך, זכרונות של חופש והשתוללות שלא יחזרו.

בפסקול של הערבים הכי כיפים שהיו לי התנגנו כמעט תמיד האלבום של הקומיטמנטס, או האוסף של באדי גאי.  לפני חודשיים גיליתי שהוא מגיע לארץ, ותוך יום היו לנו כרטיסים.

הערב זה קורה.

אני מציע לכם לקחת 12 דקות ולהתענג לפחות על השיר הזה מתוך ההופעה (או לשמוע את כולה אם בא לכם) . פשוט לא מייצרים יותר גרוב כזה. 

hqdefault

20 Years ago, when I was a soldier, I would hang out at nights with my best friend Guy. Wether we were going dancing, drinking or any kind of shenanigan, these nights of foolng around were so alive, so much fun that they become part of your DNA. such great memories. whenever we were out in the car,  there were a couple of albums that provided the soundtrack. One was The Commitments, and the other was Buddy Guy.
A couple of months ago I discovered that he is comming, and a day later we already had tickets.

Tonight is the night, and I am so excited!

I wholeheartedly suggest you take 12 minutes to hear this song, or even more to hear the whole show. They just don't make this kind of groove anymore.

https://youtu.be/7wdoK0dyLwY?t=492

5 דברים שאפשר לעשות עם הילדים כשמפחיד בחוץ

שלשום נסעתי הביתה מהעבודה לאסוף את הילדים, ובאחד הרמזורים הנהג שעצר ברכב לידי הראה לי שבמושב הנוסע הוא מחזיק אלה וגרזן. למקרה ויצטרך. כולם קצת מפחדים. או הרבה. אבל להתחבא בבית זה לא עסק. ובינינו, לבלות עם הילדים שלנו זה רעיון אדיר להיות קצת פחות בהסטריה. צחוק של ילד הוא תרופה מעולה.

(אני מבטיח פוסט נפרד עם דעתי על המצב. זה פוסט אסקפיסטי.)

אז מה אפשר כבר לעשות?

1. קולנוע. לברוח מהשמש, מהאנשים, לעולם דמיוני וקסום עם איזה סרט אנימציה. מרבית הקולנועים בקניונים, כך שאפשר להגיע עם האוטו לחניון, וישר למעלית. בלי ללכת ברחוב הסואן לרגע. כמובן שיש מאבטחים בכניסה לחניון ובקניון עצמו.

2. ג'ימבורי. לפני כמה ימים בילינו עם הילדים ערב בפעלטון בקניון איילון. כל המקום היה מכוסה בשלטים של קופת חולים מאוחדת שמסבירים לנו למה זה לא רק כיף, אלא גם בריא לילד. זה מפתח שרירים, קואורדינציה, כישורים חברתיים, והילדים קורסים למיטה בערב. אה, וזה גם מאפשר להורה לפתח כישורים של נינג'ה, רק מלעבור בכמה מהמעברים שם. היה כיף לא רגיל, וזה גם טוב לילד. אגב בישראכארד יש 1+1 על הכניסה.

IMG_3830

3. הספארי. אפשר לנסוע לספארי, לעשות את הטיול ברכב, כולל כלוב האריות ולחזור הביתה בלי לצאת מהאוטו. זה יותר משעה של בילוי, הילדים ימותו על זה, ונשארים בבטחת המכונית, מאימת כל אדם ואריה. ישראכארד מציעים 1+1.

4. מוזיאון הילדים בחולון. יש שם סיורים מדהימים, חוויה לימודית מהממת, גם להורים. אם עוד לא הייתם לכו! ואפשר גם לקחת את הילדים :)     ללאומי קארד יש 1+1 למוזיאון הזה.

5. להתכסות בפצפצים, להתחבא מתחת לשולחן, ולחכות שהכל יעבור!

בתקווה לימים טובים יותר.

 

שיעמום ב 3D

(English below the Hebrew text)

אני אוהב ללכת לקולנוע בכדי להתפרק קצת. לשכוח מהיום יום ולראות קצת בידור. אז שימו בצד רגע סרטים אירופאים בקולנוע לב.

שלשום אורלי ואני החלטנו שאנחנו זקוקים לקצת בידור. פתחנו את רשימת הסרטים ברב חן, ואחר כך ביס פלנט. היו מספר סרטים רלוונטיים. היה כתוב שטרון מציג (אבל הוא לא), פלונטר, נרניה, ולצורך הדיון, למרות שלא היינו הולכים, גם ג'קאס. כל אחד מהסרטים הללו מוצג בשלושה מימדים באנגלית, ובעברית בשני מימדים. שלוש שורות במדריך הסרטים, לאותו הסרט.

שתי פעימות לב אחרי אוואטר, הרבה יותר מהר ממה שציפיתי, נמאס לי משלושה מימדים. רציתי ללכת לראות סרט מבדר בלי המשקפיים הכבדים, בלי המאמץ לעיניים, בלי לשלם עוד 10 שקלים יותר על הכרטיסים. ולא מצאתי מה לראות, בשני הקומפלקסים המרכזיים לסרטי בידור באיזור. הכל בשלושה מימדים.

הלכנו לראות את נרניה. אני יודע, שטות מהרגע הראשון. אבל נישאר רגע בדיון הרב מימדי. את נרניה, כמו את התנגשות הטיטאנים, המירו לשלושה מימדים אחרי שהסרט צולם. לא חשוב כמה אתה טוב, זה נראה כמו הספרי ילדים הללו שאתה פותח עמוד והקרטונים נעמדים. זה נראה רע, זה לא יפה, וזה מבעס. אני מסיר את הכובע בפני מפיקי הרי פוטר האחרון שויתרו על התלת מימד ברגע האחרון. למה בכוח?

אולי זה אני. אולי אני נהיה זקן. אבל בא לי שיבדרו אותי קצת בשני מימדים. לראות את התמונה כמו שצריך, בלי מאמץ. בלי להרגיש שמלבישים לי פה איזה שטות כדי לסחוט עוד כמה שקלים על הכרטיס.

אם לא ייזהרו, שלושת המימדים הללו ייעלמו שוב אל בין דפי ההסטוריה, כמו היוגורטריות שאבא שלי כל כך אהב, כי כל חנות שניה הפכה לפרוזן יוגורט.

.

כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

.

the_chronicals_of_narnia

Boredom in 3D.

I love to go to the movies for pure entertainment value. So let's ignove quality European cinema for a few mintues, in this debate .

A couple days ago Orly and I decided we need to be entertained, and checked out the list of films in the 2 large cinemas in our area. The list had a few possible options. There was Tron (that was not playing yet), Twisted, Narnia, and even Jackass. Tho they were all playing either in 3D, or in 2D with Hebrew dubbing. Shoot me in the head before I do that.

Just a heatbeat after Avatar, and much faster than I expected, I am sick of 3D movies. I just wanted to go get entertained, without the heavy glasses, without the effort of getting to watch the picture properly, and without shelling the extra 10NIS for the 3D tickets. And there was nothing to see in 2D, in both major cinemaplexes. It was all in 3D.

So we ended up going to see Narnia. Now I know, big mistake from the get-go. but still, let us stay in the multi-dimensional dimension only. The film, like Clash of the titans, was converted to 3D after it was shot. No matter how much you try, these films end up looking like those children books, that you open and the cardboard shapes pop up. It looks bad, and bums you out. I really bow my head to the producers of the new Harry potter, that decided at the last minute to stay with 2 Dimensions. Why force it?

Maybe I am getting old. Maybe it is just me, but I want to be entertained in good old flat 2D. I want no glasses, no effort, no feeling that It was forced, just to get a few more bucks out of me.

If the hollywood big shots are not careful, they will quickly milk this cow dry. And like the frozen yogurt shops that were so big here in the 90's that they all ran each other out of business, the 3D fad may just vanish again into the pages of history.

As I don't post every day, feel free to subscribe to my Blog

To get every new post by Email, Click here. To get the RSS feed, click here

סיפור של צעצוע

(English below the Hebrew)

חזרנו הביתה מצעצוע של סיפור 3. אני שונא את העובדה שהוליווד התאהבה בסרטי המשך ומרשה לעשות אותם כמו זבל. רובם מוצר נחות ועלוב ופוגע גם בטעמו הטוב של המקור.

שלבו את זה עם הטריילר המבעס, ותבינו למה הגעתי לסרט במצב רוח סקפטי. אבל, מרגע שהתחיל הסרט, הלב שלי נמס. פיקסאר, הקוסמים של הקולנוע, יודעים לספר סיפור. לא רק יופי ואפקטים, שגם הם לא חסרים.

בלי לספר לכם יותר מידי, יש קטע בסרט בו הצעצועים מגיעים למעון יום שבו הרבה צעצועים ישנים. ואז – חגיגה! כל הצעצועים הישנית מהילדות שלי באו לשחק. ישבתי באולם, מתרגש ומתלהב, והצבעתי שוב ושוב על חבריי לשעשוע מלפני מליון שנה.

הטלפון על הגלגלים ושאר החברים מימים ימימה ריגשו אותי כמעט כמו העלילה היפה.

לכו. קחו אנשים שאתם אוהבים. תיהנו ותתרגשו.

פשוט כדאי.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

toy_story_3d

Ohhhhhhhhhhhhh

We have just come back from Toy Story 3

Generally, I hate it that Hollywood has allowed itself to put out sequels like crazy. Most of them are crap, and they take away the good taste  the original might have left behind

Combine that with the stupid trailer, and you can understand why I had very little expectations from the movie, and a skeptical mood. However, the second the movie started, my heart melted. Pixar, the Cinema magicians, can really tell a tale. Such an important, and often overlooked part of movies, no less important than effects and beauty, which the movie also has.

Without spoiling the movie, let me just tell you that there is a part in it, where the gang reaches a daycare center. There, they meet lots of old toys. Man, what a surprise, all the old toys I had as a small kid were coming to life in  front of me. I sat there, all excited, and kept pointing at the screen at my old friends from a gazillion years ago.

That old phone on wheels and the rest of the gang excited me as much as the plot itself, which is beautiful.

So take someone you love and just go see it.

Enjoy! :)

.

As I don't post every day, feel free to subscribe to my Blog

To get every new post by Email, Click here. To get the RSS feed, click here

צאו כבר מהבית!

במרחק של חמש דקות נסיעה מהעבודה שלי יש חוף ים. מהחופים ה"עירוניים" היפים בארץ, החוף של הרצליה. חמש דקות על הטוסטוס. עד אתמול, לא הייתי השנה בים. אתמול יצאתי מהעבודה כשעוד היה אור, טיפה לפני שש, ונפגשתי עם אשתי וחבר בים. השמש כבר לא היתה בשיאה, ולא היה חם מידי. לעומת מסך, ומקלדת, ומיילים, ישבתי בשקט מול המיית הגלים, החול מלטף את כפות רגליי.מול שקיעה אדומה ויפה נישנשנו לנו משהו בקפה על החוף, נהנים ומקשקשים.

כל מה שמפריד בין עוד ערב שנגמר בחשיכה, ומול המסך של הטלויזיה לערב כזה מגניב היא החלטה. הים שם, וקרוב. ירושלים, עיר עתיקה ומלאת קסם ומסתורין, נמצאת בסך הכל 40 דקות נסיעה מהבית שלי. רוב התל אביבים מבלים את הזמן הזה בנסיעה לעבודה כל יום!

מה גורם לנו "לכבות" את החיים וההרפתקה, וללכת הביתה ולהדליק את השפורפרת כל ערב?

brokenTV18

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.