זה מה זה משחית

אנשים גדולים וחכמים ממני כתבו כבר שהכבוש משחית. ישעיהו לייבוביץ' זה חברה טובה להיות בה בעיני. מנגד, עומדים אנשים וטוענים שוב ושוב שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם.

אין לי ברירה אלא לפנות למקרה עדכני, החיילת הכי מפורסמת בצה"ל, עדן אברג'יל. כולם כבר שמעו על התמונות שפרסמה בפייסבוק, שלה בפוזות שונות על רקע עצירים כפותים. אם לא ברור לכם למה השפלת עצירים אינה מוסרית, אתם יכולים להפסיק לקרוא כאן. אבל היא המשיכה, הגדילה ועשתה.

eden"אני שונאת ערבים… בכייף הייתי הורגת אותם אפילו טובחת". בחורה בת 19 או 20 ששונאת עם שלם, והיתה טובחת בהם בכיף. הם כל כך לא בני אדם בעיניה, שברור שלהשפיל אותם זה שטות בעיניה. אם היא מוכנה לטבוח בהם, משל היו בקר אז למה לא להשפיל. שלא יהיה לנו ספק, אותו נוער שאנחנו מפמפמים לו לאומנות באוזן מילדות רק עושה את מה שהטלנו עליו.

אבל זה רק הדור הצעיר אתם אומרים? אז זהו, שלא. אלוף בן, באחד המאמרים המצמררים שאי פעם קראתי, כותב על ימיו כחייל.

אף פעם לא ראיתי "חריגים". לא מכות, לא סטירות, לא הטלת מום. אבל האזיק חד-כיווני, ואם מהדקים אותו טיפה יותר חזק, חצי סנטימטר, העציר סובל כאבי תופת.   …היו חיילים שקשרו את האזיק יותר חזק. עינוי קטן, מהסוג שלא מוזכר בדו"חות אמנסטי וגולדסטון. עינוי שנתון לשיקול דעתו של החייל הבודד, בלי הנחיות מהפיקוד ומהפרקליטות הצבאית. פורקן לשנאת ערבים בזמן משימה שגרתית…

פעם עשיתי מעשה גבורה שמאלני. שמרתי על משאית מלאה עצירים, שחיכו בשמש לקליטתם באנצאר. פתאום הופיע מילואימניק בריון, עם נעלי ספורט ובלי חולצה, וביקש לעלות למשאית ולהכות את העצירים. לא, אמרתי לו. הוא עשה תנועה מאיימת. לא היה לי סיכוי מולו בידיים ריקות. דרכתי את הנשק, והוא נרתע לאחור והפטיר בזעם: "בגלל אנשים כמוך המדינה נראית ככה".

עורך המאמרים של עיתון הארץ, העיתון לאנשים חושבים, לא ראה שום דבר חריג בעינויים קטנים, בגרימת כאבי תופת לאסירים, לפורקן לשנאת ערבים. בעובדה שהוא פעם מנע מחייל להכות עצירים כפותים הוא רואה "מעשה גבורה שמאלני" ולא התנהגות אנושית טריוויאלית.

באחד המשפטים האירוניים ביותר שבמאמר, הוא טוען:

"הכיבוש לא "השחית" אותי, וגם לא את חברי ליחידה. לא חזרנו הביתה להתפרע בכבישים ולהתעלל בחסרי ישע.".

מר בן היקר. אם אתה באמת לא רואה כל פסול במעשים שלך וחבריך, אם אתה רואה כנורמאלי ולא חריג מה שקורה לעדן אברג'יל, הכיבוש השחית לך את האמ-אמא. לך ולכל קוראיך שהנהנו בצדקנות כשקראו אותך. אנחנו כן מתעללים בחסרי ישע. ילדה שיכלה להיות הבת שלך עשתה את זה ומתגאה בזה בשידור חי בגלי צה"ל. מתפרעים בכבישים? לא נהגת כנראה בעשור האחרון.

הבעיה עם זה שהכיבוש משחית כל כך, היא שלא רואים את זה. כמו הצפרדע שלא תקפוץ מכלי מים שמחממים לאט לאט, עד שתתבשל למוות, אין נקודה שבה קופצים יום אחד וקולטים שהמוסר שלנו הלך. זה נעלם לאט לאט, בלי שמרגישים, עד שיום אחד השפלת עצירים נראית נורמטיבית.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

.

Greater men than I have already said that the occupation corrupts. Prof Leibowitz is always good company to be in. On the other hand, many people here claim again and again that the IDF is the most moral army in the world.

I have no choice but to refer to a recent event. To those that missed it, the most famous soldier in the military is Eden Abergil. She uploaded to her Facebook account pictures of herself posing in front of bound and eye covered detainees. for the complete story, look here. If you cannot imagine why posing in front of bound prisoners is immoral, you can stop reading now. .

But she has gone further. in answering her critics, she said "I hate Arabs. I would happily kill them, even slaughter them""

A 19 or 20 year old girl who hates an entire people, and would slaughter them happily. The Arabs are so clearly sub-human to her that just humiliating them by posing in those pictures is obviously not a big deal. Have no mistake, if for years you pump nationalist and hateful propaganda down the youth's throats, they will do what they are asked to.

But is this a new thing? Is this just the young generation? Aluf ben, an Israeli journalist and the editor of Haaretz, wrote about his days as a soldier in Lebabnon in one of the most blood chilling articles I have read.

I never saw "irregularities." No beatings, no slappings, no maimings. But if the cuffs were put on a bit too tight, half a centimeter that couldn't be reversed, the prisoner suffered great pain

There were soldiers who tied the cuffs on too tight – a small torture that's not in the reports by Amnesty International or the Goldstone Commission. It's a torture that depends on a single soldier, without instructions from above or the military advocate general. An outlet for the hatred of Arabs during a routine mission.

I once performed a leftist act of courage. I was guarding a truck full of prisoners who were waiting in the sun to be processed at Ansar. Suddenly a reservist thug showed up, with sneakers and no shirt on, and wanted to get on the truck and beat the prisoners. I refused to let him on. He made a threatening move. I had no chance against him one on one. I cocked my weapon, he took a step back and, enraged, said: "It's because of people like you that the country is in the state it is."

An editor in Haaretz saw nothing unusual about torture, hurting prisoners, and violent outlets for Arab hating. The fact that he stopped a fellow soldier from beating up prisoners he considers a "leftist act of heroism" and not just plain humane behavior. In one of his most (unknowingly) ironic lines, he says

The occupation did not "corrupt" me or any of my colleagues in the unit. We didn't return home and run wild in the streets and abuse helpless people.

Dear Mr Ben. If you really see nothing wrong with what you and your peers did, if you see as normal what Eden abergil did, the occupation has corrupted you to the core. You and all your readers that have nodded approvingly at what you wrote. We do indeed abuse the helpless. A girl that could be your daughter just did it and takes great pride in it live on the radio.

The problem is that the occupation does corrupt. It does so in a way that is hard to notice. Like the famous frog that will hop out if dropped in hot water, but sit and boil to death if you heat the water slowly, there is no one point where you wake up, look in the mirror and realize your morality is all screwed up. It deteriorates slowly, unnoticed, until one day humiliating prisoners seems normative.

.

As I don't post every day, feel free to subscribe to my Blog

To get every new post by Email, Click here. To get the RSS feed, click here

רק תנו לי להסביר

כל הזמן הזה חייתי באשליה.

חשבתי שהבעיה היא הכיבוש. חשבתי שהבעיה היא זכויות האדם שנרמסות לעיתים. חשבתי שהבעיה היא התמודדות עם קונפליקט בן עשרות שנים, הבניה, המאחזים, עליית הלאומנות והגזענות. חשבתי אולי זה מחול הדמים שלא נגמר. חשבתי שזה פנאטים דתיים או סתם משוגעים שקובעים פה את סדר היום וגוררים אותנו לעוד ועוד אלימות.

בסוף השבוע, חשבתי לתומי שסטירת הלחי המצלצלת שהממשלה שלנו הגישה לביידן היתה הבעיה (הודעה על בניית אלפי בתים בזמן שהוא בא לפה לבקר בזמן שאנחנו כביכול בהקפאת בנייה). אבל טעיתי. הבעיה היא חוסר בהסברה.

בעוד שגריר ישראל בארה"ב אומר שאנחנו במשבר במערכת היחסים עם ארה"ב שכמוהו לא נראה זה 35 שנה, המדינה מגיבה בקמפיין הסברתי. זה לא שהאמריקאים כועסים על הבנייה. הם כועסים כי הם לא מבינים אותנו. עובדה: "הקונסולים התבקשו להבהיר כי לישראל לא היתה כל כוונה לפגוע בסגן הנשיא ביידן וכי מדובר בתקלה של פקידים זוטרים במשרד הפנים שנבעה מחוסר תיאום בין משרדי ממשלה." איזה פשוט, כל טמבל יבין שזה כל הסיפור. אין באמת על מה לכעוס.

הבעיה, רבותי, אינה מעשים אלא מילים. עובדה. אייפא"ק, השדולה היהודית אמרו אתמול "ההצהרות האחרונות של ממשל אובמה בנוגע ליחסים בין ארה"ב לישראל מעוררות דאגה חמורה, אייפאק קוראת למששל לנקוט אמצעים מיידיים כדי להפיג את המתח עם המדינה היהודית". אייפאק רוצה שהממשל יפיג את המתח שכן הבעיה פה היא הדברים, המילים הזועמות של הממשל. לא הבנייה. לא המקלות בגלגלים שאני ראיתי בפני כל התקדמות מדינית.

בכתבה נאמר עוד שפול ריכטר מלוס אנג'לס טיימס כתב ש"ההחלטה גררה ביקורת מוושינגטון בלשון שאפילו איראן וקוריאה הצפונית זוכות לשמוע לעתים רחוקות בלבד". אבל אני רגוע. אחרי שתי עונות של הריאליטי "השגריר" שעשינו פה, אנחנו מסודרים בהסברה. כל זמן שחששתי שהבעיה היא שהמדינה שלנו יצאה מדעתה, ואנחנו צריכים לפעול, הרי שהיתה בעיה. לפנות התנחלויות, לעשות משא ומתן מדיני, לחתום על הסכי שלום, זה בלאגן.

איזה מזל שאני טיפש, ושכל מה שצריכים זה הסברה.

weird-al-yankovic-dare-to-be-stupid

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

איילון הביתה? איילון לראשות הממשלה?

אתמול פספסתם את התקרית הדיפלומטית הכי לא נעימה ביחסי ארה"ב ישראל בהרבה זמן. דני איילון, סגן שר החוץ למי שלא יודע, החליט להחרים משלחת של חברי קונגרס אמריקאים שבאה לארץ. מסתבר שאנשיו גם פעלו למנוע פגישות שלהם עם אנשים במשרד ראש הממשלה. זאת כיוון שבאו בחסות/בליווי ארגון בשם J Street – ארגון שמתאר את עצמו כפרו ישראלי ופרו שלום. כן, פרדוקס שכזה.

הארגון כבר זכה לבוז ויחס רע מהממשלה שלנו בעבר, ועתה איילון מגדיר אותם כארגון אנטי ישראלי, ומחרים משלחת חברי קונגרס שהם ארגנו. חברי הקונגרס ארגנו מסיבת עיתונאים בה תקפו את איילון בחריפות.

התגובה הראשונה שלי היא שהאיש הנוראי הזה צריך ללכת הביתה, להסגר בחדר, ושאיש לא ייתן לו לדבר בציבור יותר לעולם.

ואז אני נזכר בשיחה שהיתה לי פעם עם חבר, כשההתמודדות על משרת הנשיא היתה בכותרות. בין האנשים שהוזכרו כמועמדים היה אמנון רובינשטיין. אמרתי לחברי שהלוואי והוא ייבחר. אדם משכיל, אינטיליגנטי, חכם, בעל דעות שמוצאות חן בעיני, יודע להתבטא, אבי חוקי היסוד בכנסת. ייצג אותנו בכבוד. מצד שני, משה קצב. בור, מגעיל, מעצבן, לא יודע אנגלית, אלים וגס, ואפילו עבריין מין (עדיין צריך לומר לכאורה?).

ולבסוף הגענו למסקנה, שאין זה מן ההוגנות למנות אדם כאמנון רובינשטיין לנשיא, שכן זה יהיה מצגת שווא כלפי העולם, שיחשבו שזה העם שלנו. אם ממנים אדם כמו קצב, הוא מייצג נאמנה את העם ולאיש לא יהיו הפתעות.

אז אולי איילון מתאים לתפקיד, ואולי אף להיות ראש ממשלה. שלאיש לא יהיו הפתעות מה חושבים פה אנשים, ומי נמצא פה. העובדה שלא מזדעקים פה על ההתבטאויות שלו, העובדה שמקבלים את זה שהאיש הורס את יחסי ישראל עם העולם, ומבטא דעות נוראיות, אומר שכנראה שלא סתם הוא נבחר.

יאללה. את טורקיה לא צריך, מה אנחנו צריכים מדינה מוסלמית שידידותית לנו, אבל ארה"ב, לא חראם?

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

הכל עובר עליך וקקה בידיך.

מערכת היחסים שלנו עם טורקיה היא סיפור מעניין. מדינה מוסלמית גדולה שמוכנה בשמחה להיות איתנו בקשר הדוק. תיירות משגשגת, סחר, יחסים דיפלומטיים, אפילו סחר בנשק. השלום הכי חם שדימיינו עם מצרים וירדן לא מתקרב למה שקורה עם טורקיה על אמת.

משהו פה כנראה לא בסדר. הם העיזו לתת לתכנית טלוייזיה לצייר אותנו באור שלילי. אני תוהה, איך הממשלה שלנו היתה מגיבה אם מדינה כלשהי היתה דורשת להסיר תכנית טלויזיה ישראלית מערוץ שתיים? הרי לממשלה אין כזה מנדט. חופש הביטוי, וכל השטויות האלה.

אז איך ממשל נאור, מתקדם, ונבון פותר את הבעיה?

כזכור, שיחת הנזיפה התקיימה על רקע הנחיה מפורשת של שר החוץ אביגדור ליברמן ורצון להשפיל את השגריר הטורקי. בסיום הפוטו-אופ שבתחילת הפגישה עם השגריר אמר אילון לצלמים בעברית: "שימו לב שהוא על כסא נמוך ואנחנו על כסאות גבוהים, שיש רק דגל ישראל על השולחן ושאנחנו לא מחייכים".

ambכן רבותי. הוא יושב על כסא נמוך יותר. והם לא מחייכים. הם יצאו גברים כמו ארנולד שוורצנגר. הם הראו לו מה זה. אני בעל כורחי נזכר בימי הרחוקים בבית הספר היסודי. היה שם ילד מעצבן שהיה מציק לי ותוקע לי אצבע בפנים, קרוב קרוב אבל לא נוגע, ורק אומר "לא נוגע לא נוגע לא נוגע". זה היה מציק נורא.

להתנהגות הבוגרת הזו היה מחיר, וטורקיה הודעה שלא משפילים שגריר שלה כמו בגנון. התנצלויות כאלה ואחרות הוחלפו, אבל אין ספק שככה מנהלים מערכת יחסים עם מדינה קרובה ושותפה איזורית חשובה.

למה לעזאזל הדני איילון הזה לא הולך הביתה??

מצד שני – מינינו שר חוץ חזק. הוא שם להראות לעולם איזה גודל של צ'ופצ'יק יש לנו. ביקשתם, קיבלתם.

היה פה נעים לפני שהתחיל הבלאגן.

כותרת בעיתון הבוקר פשוט חייבה פוסט. המתנחלים בהתנחלות "חשמונאים" מתלוננים שהגז המדמיע שצה"ל משתמש בו מידי הפגנת שישי בכפר נעלין מפריע להם.

"אם רוצים בערב שבת לצאת ליהנות מהגינה, זה פשוט בלתי אפשרי מפני שיש ריח חזק בחוץ"

אני חייב, אבל חייב לשים את התמונה בה השתמשו בכתבה. (עיתון הארץ – אם זה מפריע אנא אמרו לי ואסיר אותה)

a0191052019

כל הערבים האלה, עם ההתנגדות שלהם לגדר, ובכלל, כל ההתנגדות לכיבוש ולמפעל ההתנחלויות, באמת מפריעה למנוחת השבת. אני מסכים. אני מבקש, בכל לשון של בקשה מתושבי נעלין להקדים את ההפגנה, שלא תפריע למנוחת השבת. ככה בונים שכנות טובה? ככה אתם רוצים לעשות שלום?

"זה היה מקום שקט, היה נעים לגור כאן", אומרת אסנת גלד, תושבת חשמונאים זה 20 שנה, "אבל מאז שהתחיל הבלגן, הכל השתנה".

גברת גולד, אני חושב שגם תושבי נעלין חושבים שהיה פה יותר נעים לפני שהתחיל הבלאגן.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.


זאת לא השאלה

הבוקר התפרסמו תוצאות סקר הנוגע למאבק הרוכבים נגד העלאת תעריפי ביטוח החובה. למי שלא יודע, ביטוח החובה לטוסטוס שלי עומד על קרוב לארבעת אלפים ש"ח. ביטוח החובה למכונית, פחות מחצי. המדינה עומדת להעלות את התעריפים הללו עוד יותר. הטענה היא שרוכבי האופנוע מעורבים בהמון תאונות.

אז הסקר אמר שהציבור מפרגן לרוכבים, אבל לא מוכן לסבסד את ביטוח החובה שלנו במחיר ביטוח הרכב.

אבל האם זו השאלה האמיתית?

אני עדיין זוכר את שיעורי הנהיגה שלי על אופנוע. את הטסט עושים אחרי שבוע שלם של שיעורים, בהם רכבתי במגרש חניה הלוך ושוב על פס לבן, ועשיתי שמיניות בתוך מרובע. למה? כי הטסט הוא נסעיה איטית לאורך פס לבן, ועשיית שמיניות. לנסיעה על כביש הוקדשו לא יותר מ30 דקות במשך כל לימודי הנהיגה שלי. המורים לא טרחו לתת רגע אחד מסכן להסברים של התנהגות על כביש, או ללמד אותי דבר מהדברים החשובים. לא שאסור להשתמש בבלם הקדמי בכוח שלא להתהפך, לא איך להשתלב בתנועה שלא אהרג, לא איך נמנעים מהחלקות בכביש רטוב.כמו במבחני הבגרות בבית הספר, בית הספר מכין אותך לבחינה ולא מלמד אותך את החומר. אז כולם עוברים טסט, ואף אחד לא יודע לנהוג.

את אותם שיעורים מקבלים בני 16 שבהוויתם טיפשים. לא באשמתם, אלא כי בגיל 16, רכב זה צעצוע. אתה מספיק צעיר לחשוב שאתה לא יכול למות, ואתה נוהג כמו במשחק מחשב. ואז חלק גדול מהם הולכים לעבוד בשליחויות. משלמים להם להגיע כמה שיותר מהר ליעדם. ברצינות. אני זוכר איך הייתי נוהג באוטו, ויודע בדיוק למה ההורים סירבו לתת לי לעשות רשיון כשהייתי צעיר. ואני זוכר כמה תאונות עשו חברים שלי שהיו להם אופנועים. איכשהו רק אצלנו אופנוע זה כלי עליו טסים כמו מטורפים, במקום להתייחס אליו כמו אל כלי שמביא אותך הביתה. סעו לביקור קצר באיזו עיר אירופית, ותראו איך אופנועים גדולים ומרשימים נוסעים לפי החוק, משתלבים בזהירות בתנועה, ומצליחים איכשהו להתחיל לנסוע בלי להחריש את כל הסביבה.

motorcycle___cartoon_2

במקום להעלות תעריפי ביטוח, פשוט צריך ללמד אנשים לנהוג. בכנות, גם נהגי הרכב בארץ ברמה נמוכה. אבל אם במקום לחרוש שמיניות היו מסבירים לצעירים איך לנהוג, ומלמדים אותם השתלבות נכונה ובטוחה במרחב כלי הרכב, היו פחות תאונות.

פחות תאונות היו מורידות את תעריפי הביטוח, כמו גם חוסכות בחיי אדם.

אבל אולי זה רק אני חושב ככה.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

יותר טוב מסיינפלד

למרות שאני כותב פה על מאמר בהארץ, למרות שאני מזכיר פה שלום והתנחלויות, הטון הפעם אחר. אבל, כן גם זה פוסט שרק שמאלנים יבינו.

אז יש איזה מפגש פסגה. בדומה לדרישה שלנו שסוריה קודם כל תפסיק לתמוך בטרור ותסכים לבוא למשא ומתן ללא דרישות מוקדמות, עתה אנחנו מתעקשים שהפלסטינים לא יבואו עם דרישות מוקדמות, בעודם מתעקשים שנפסיק להקים בתים בשטחים.

בזמן שביבי שם בגולה, אצו רצו גאוני הימין והקימו אוהל מחאה נגד הפסקת הבניה. הציטוטים שיצאו משם צריכים להירשם לזכרון לדורות. מאז שקראתי את "מרד הנפילים" לא קראתי כאלה שטויות.

המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום, אמר כי "ההתנחלויות הן לא המכשול לשלום". לדבריו, "חשוב שהפלסטינים יבינו ששלום זה לא במקום ישראל אלא עם ישראל"

גם ח"כ ציפי חוטובלי הגיעה למאהל ואמרה כי "הדרך להראות שאתה בעל הבית היא לבנות". לדבריה, "צריך לבנות בכל יהודה ושומרון, גם בערים וגם בגושים".

שר המדע דניאל הרשקוביץ. אמר "מניעת הגידול הטבעי אינה עניין פוליטי אלא נושא מוסרי ואם היא תובא להכרעת הממשלה אתנגד לה".

אז ההתנחלויות אינן מכשול לשלום. חשבתי להסביר לוגית למה זה שגלנות שכל משובחת, אבל בעודי מהרהר בזה, הגעתי לטוקבקים. שבו, תקראו, תיהנו!

mg_georgethetimelessartofs

רבקה הכובסת אומרת: הוא צודק, ההפך הוא הנכון: השלום הוא מכשול להתנחלויות

פערטל עוף מציע עוד מונחים:

ההתנחלויות הן לא מכשול לשלום.
שחור הוא לבן.
אמת היא שקר.
שחיתות היא יושר.
כסילבן חכם.

תודו, פנינים. לא יודע אם התגובה הבאה יותר מצחיקה או מפחידה לעומת זאת. "ארץ ישראל לעם ישראל" טוען בתוקף:

הקפאת בנייה יהודית = פשע גזעני-אנטישמי

כל הפוסל יהודים ממגורים במקום כלשהו בעולם, רק בגין היותם יהודים, מבצע פשע גזעני-אנטישמי כנגד העם היהודי.

חמור במיוחד כאשר יהודי מגרש יהודי מביתו בארץ ישראל, ומהווה "חושך לגויים" בענייני אנטישמיות.

הוא הצליח איכשהו להגיע מהקפאת בניית התנחלויות בשטחים לאנטישמיות. הזינוק המחשבתי הנדרש, בעיני, מתחרה בעיני ביכולות הסקה של שרלוק הולמס. על אל אס די, שיכור, אחרי שבועיים ללא שינה, בגיל 102 עם אלצהיימר מתקדם.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

קיצו של עולם

דפדוף באתר הארץ גילה לי כתבה מעניינת. דובאי, היא ממלכה מדהימה ומרתקת. ממדבר בו אין חשמל ומים, צימחה הממלכה סוג של פלא עולם מודרני. גורדי שחקים ללא סוף, מלונות מרהיבים, חצי אי בצורת דקל, מרכזי כינוסים, ואף מדרון סקי סגור בתוך בניין.

dubai_oriantal_sim_city

dubai-hotels

ski_dome_2

נראה שאין סוף למה שהנפט יכול לקנות, ואין גבול למה שהפנטזיות המטורפות שלהם מסוגלות להובילם. עד עכשיו. מסתבר, שהפרויקט הכי שאפתני שלהם בינתיים, מפת העולם, בצרות. הרעיון – לשפוך לים סלעים וחול וליצור לגונה שבתוכה איים בצורת מפת העולם. את האיים הללו למכור למליונרים שיגורו בהם. מטורף, פסיכי, ומתאים ללונה פארק ושמו דובאי.אזהרות מארגוני סביבה על הנזק האקולוגי והסכנות לא הזיזו לאיש.

the_world_dubai

אבל מסתבר שאחרי 14 מיליארד דולאר, הפרויקט תקוע, לא הסתיים, וכנראה עומד להשאר מוזנח ויתום. עכשיו יש שישמחו לאידם של אנשי דובאי. יש שיגידו שזה עוד קרבן של המיתון העולמי. אבל יש פה עוד שיקול מעניין. זוהי קריסה לא רק של פנטזיה, אלא של תפיסה.

התפסיה שהכסף יענה את הכל. שהוא יכול לסדר הכל, ושאין לו סוף. בעולם שבו הנפט מצטמצם, האוזון נעלם, יערות הגשם מצטמצמים, ומים נהיו משאב שהולך ונהיה נדיר, מטורף לחשוב שאפשר לשנות סדרי תבל וטבע, ולצפצף על הכל.

אולי כדאי שכולנו נלמד קצת מהסיפור הזה, וננסה לחשוב קצת יותר בפרופורציה לעולם שלנו. נחסוך קצת, נשמור עליו קצת, ולא ננסה לכפות עליו מתחים ודרישות, שמסתיימות בחורבן.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.