מכתב גלוי לחברי כת האייפון

בוקר טוב חברים. אני אומר בוקר טוב כי השמש זורחת, למרות החדשות של אתמול.

רציתי לנחם אתכם. לומר לכם שזה לא כזה נורא. שלמרות שהייתם בטוחים שאתמול בערב יגיע המשיח (המשיח הזה, דגם 5, שיתחלף מיידית בדגם הבא) החיים ממשיכים. הם ממשיכים ואפילו, ייתכן שטוב יותר ממה שחשבתם.

תחשבו על זה לרגע. בחיים בכלל, וודאי בעולם של אפל, הציפייה הרבה יותר חשובה מהרגע בו היא מתגשמת. כמה זמן חיכיתם לאייפד, רק בכדי שהוא יוחלף תוך יומיים באייפד 2? בעוד הציפייה נמשכת עוד ועוד, ומרגישה כמו נצח, יש בה משהו מתוק מאד. השתוקקות, תאווה, פנטזיה על פיצ'רים אפשריים. את זה קיבלתם עד עתה, ולמעשה, אפל נתנו לכם ליהנות מהתאאוה הזו עוד קצת, עד ההשקה הבאה. אבל הם לא השאירו אתכם בלי כלום. למרות שעוד נשארה הציפייה, יש לכם דגם חדש שאפשר לרוץ ולשדרג, ולהתענג כשאנשים יראו ברחוב את הפס הנוסף מעל הרמקול שאומר שלכם, ורק לכם (לפחות ליומיים הקרובים) יש את האייפון 4S, ולתת לכל פשוטי העם עם האייפון 4 להתבייש.

למעשה, המצב לא כזה נורא. ואם תראו איזה חב"דניק בדרך, מבטו משתוקק לביאת המשיח, חייכו אליו. בניגוד אליכם, הוא לא מקבל את מושא ההשתוקקות שלו בכל מאי מחדש.

.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

iphone-cartoon

An open letter to the members of the Iphone cult.

Good morning. and I say Good morning because the sun is still shining despite yesterdays news.

I wanted to console you. To tell you that things are not so bad. That despite the fact that you were expecting the coming of the messiah (well, this messiah, version 5, to be immediately replaced with the expectation for messiah v6) life will go one, and perhaps things are better than they seem.

Just think about it for a minute. In life in general, and with Apple even more so, the expectation is in many ways better than the moment of realization. How long did you wait for the Ipad, just to see it replaced in a heartbeat with the Ipad 2? Expectation feels like it never ends. Like time crawls, and there is something very sweet about it. Dreaming, wanting, desiring what you will have. Fantasies of exotic features to come. You did in fact get this from Apple for moths and now, you get to do that a bit more, until the next big launch. But they did not leave you empty handed! While you can still keep dreaming and wanting the Iphone 5, you can still run to the store and upgrade to the Iphone 4S. You can then walk the streets proud. Knowing that all that see that tiny line above the speaker, that sets you apart from the owners of a plain Iphone 4. You can look them in the eye and see them cower in shame. Well, for at least a few weeks.

So cheer up. And if you see a member of Chabad, smile to him. After all, his messiah does not come and make him blissful anew every Apple convention.

.

As I don't post every day, feel free to subscribe to my Blog

To get every new post by Email, Click here. To get the RSS feed, click here.

איך כמעט נחטפתי ע"י חייזרים

היה זה יום רגיל, ונסעתי לאיזור הרצליה לפגישת עבודה. יצאתי מהפגישה איך שהתחיל להחשיך. יצאתי מהעיר, ונסעתי לכיוון איילון. בעודי חולף על פני קניון שבעת הכוכבים, שמתי לב שהרמזור שמעליי שהיה ירוק, מחשיך. עבר לי בראש איזה מזל יש לי, כי עוד שניה יהיה פה בלאגן מטורף עם הרמזור הכבוי, ונכנסתי לצומת.

עוד באמצע הצומת, כל הרמזורים בין שבעת הכוכבים לאיילון נכבו להם בבת אחת, שתי שניות אחרי הרמזור. ומייד אחר כך – האופנוע נכבה באמצע נסיעה.

ככה העולם נכבה סביבי. מצאתי את עצמי תקוע באמצע כביש חשוך, עם טוסטוס שלא מתניע, כמו בכל הסרטים. טוב, למזלי, היתה לחייזרים בעיה בתכנית שלהם, כי הם לא כיבו את המכוניות מסביב. אז בניגוד לשאר הסרטים, מכוניות עוד נסעו לידי. אולי בגלל זה הם ויתרו והשאירו אותי שם על הכביש, בחושך, עם מנוע שלא נדלק. פשוט המכוניות מסביב.

אז ניצלתי, ורק היה ממש מבעס לקחת את הטוסטוס למוסך.

alien-abduction

לשמחת העולם החופשי, אני עוד פה. אבל רגע ברצינות – רמזור, אורות כביש, טוסטוס, הכל תוך 3 שניות – פאקינג משונה…
.

כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

רובו-גיישה

יש לי אהבה גדולה ליפן. לפילוסופיה שלהם, לאמנות שלהם, לאסתטיקה שלהם, וכמובן – לטירוף הפסיכוטי לחלוטין שלהם כעם. אני מוקסם מהזן בודהיזם, מחשבה עמוקה ומרתקת. אני מכור לאסתטיקה המהממת שלהם, אם זה ציורים, גני הזן, או הקליגרפיה שלהם. בין השאר, הם הביאו לנו יצירות מופת קולנועיות רבות. אם לא ראיתם את "הנרקוד" (המקורי, לא החידוש ההוליוודי) אתם לא יודעים מה זה קולנוע רגיש, עדין ויפה.

בשיטוטי באינטרנט אני לפעמים נתקל בדברים מדהימים. הפעם, סרט קולנוע. הסרט יפני, ואין מילים לתאר כמה הזוי הוא הולך להיות.

צפייה בטריילר היא לא לבעלי לב חלש, ורצוי לא בעבודה. ולא ליד חברים.

אם אפשר – בבונקר תת קרקעי, עם הדלת נעולה, ואזניות.

אני אישית התקשיתי לנשום מרוב צחוק. רגע השיא? הגיישה רובוטריק? השרימפס המטוגן?

[gv data="Dp-6tyLDgxI"][/gv]
(לינק ישיר לסרט)

הזוי

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

כנראה שמגיע לי

שנתיים וקצת שאני כותב בבלוג. סקרתי רעיונות מופשטים פילוסופיים, פוליטיקה, הומור, ונתתי את ליבי. שנתיים שלפחות פעם אם לא פעמיים בשבוע אני נותן את ליבי לטקסט הכתוב.

פעם אחת אני בבדיחות הדעת כותב פוסט עם כותרת טיזרית. יותר ממחצית התנועה באתר שלי בשבועיים האחרונים היא גולשים שחיפשו דברים על פאמלה אנדרסון. אנשים שמקלידים "בריטני ספירז סקס" הכפילו את התעבורה באתר שלי. ויש לי הרגשה שהם לא נשארים לקרוא את הפסוטים.

צר לי לאכזב את כל מחפשי הציצים. ותפסיקו לזבל לי את הסטטיסטיקות!!! אאאההההה

משהו בכל אופן למי שטרח וביקר:

pamanderson2bp4-wince

שבוע טוב לכולם.

יותר טוב מסיינפלד

למרות שאני כותב פה על מאמר בהארץ, למרות שאני מזכיר פה שלום והתנחלויות, הטון הפעם אחר. אבל, כן גם זה פוסט שרק שמאלנים יבינו.

אז יש איזה מפגש פסגה. בדומה לדרישה שלנו שסוריה קודם כל תפסיק לתמוך בטרור ותסכים לבוא למשא ומתן ללא דרישות מוקדמות, עתה אנחנו מתעקשים שהפלסטינים לא יבואו עם דרישות מוקדמות, בעודם מתעקשים שנפסיק להקים בתים בשטחים.

בזמן שביבי שם בגולה, אצו רצו גאוני הימין והקימו אוהל מחאה נגד הפסקת הבניה. הציטוטים שיצאו משם צריכים להירשם לזכרון לדורות. מאז שקראתי את "מרד הנפילים" לא קראתי כאלה שטויות.

המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום, אמר כי "ההתנחלויות הן לא המכשול לשלום". לדבריו, "חשוב שהפלסטינים יבינו ששלום זה לא במקום ישראל אלא עם ישראל"

גם ח"כ ציפי חוטובלי הגיעה למאהל ואמרה כי "הדרך להראות שאתה בעל הבית היא לבנות". לדבריה, "צריך לבנות בכל יהודה ושומרון, גם בערים וגם בגושים".

שר המדע דניאל הרשקוביץ. אמר "מניעת הגידול הטבעי אינה עניין פוליטי אלא נושא מוסרי ואם היא תובא להכרעת הממשלה אתנגד לה".

אז ההתנחלויות אינן מכשול לשלום. חשבתי להסביר לוגית למה זה שגלנות שכל משובחת, אבל בעודי מהרהר בזה, הגעתי לטוקבקים. שבו, תקראו, תיהנו!

mg_georgethetimelessartofs

רבקה הכובסת אומרת: הוא צודק, ההפך הוא הנכון: השלום הוא מכשול להתנחלויות

פערטל עוף מציע עוד מונחים:

ההתנחלויות הן לא מכשול לשלום.
שחור הוא לבן.
אמת היא שקר.
שחיתות היא יושר.
כסילבן חכם.

תודו, פנינים. לא יודע אם התגובה הבאה יותר מצחיקה או מפחידה לעומת זאת. "ארץ ישראל לעם ישראל" טוען בתוקף:

הקפאת בנייה יהודית = פשע גזעני-אנטישמי

כל הפוסל יהודים ממגורים במקום כלשהו בעולם, רק בגין היותם יהודים, מבצע פשע גזעני-אנטישמי כנגד העם היהודי.

חמור במיוחד כאשר יהודי מגרש יהודי מביתו בארץ ישראל, ומהווה "חושך לגויים" בענייני אנטישמיות.

הוא הצליח איכשהו להגיע מהקפאת בניית התנחלויות בשטחים לאנטישמיות. הזינוק המחשבתי הנדרש, בעיני, מתחרה בעיני ביכולות הסקה של שרלוק הולמס. על אל אס די, שיכור, אחרי שבועיים ללא שינה, בגיל 102 עם אלצהיימר מתקדם.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

פראנג'יפאני – מותה של הארכיאולוגיה

או פלומריה, לפי ויקיפדיה. צמח שמקורו בדרום אמריקה, והתפשט לכלל המדינות הטרופיות. בלאוס, זהו הפרח הלאומי. למי שלא מכיר את הצמח הנהדר הזה, יש לו פריחה יפה, וריח משכר. במהלך טיולי באסיה למדתי להכיר את הצמח ולהתאהב בריח שלו. כשחזרתי לארץ קלטתי שבלא מעט מקומות, הוא צומח גם פה. באיזור המוסכים של רמת גן, מכל המקומות שבעולם, הוא ממש נפוץ.

לחשוב לרגע על המסע שהוא עשה, מדרום אמריקה וממדינות טרופיות לארצנו הכמעט מדברית.

frangipani

הארכיאולוג הוא אדם שחופר לו באדמה, חושף פריטים ומבנים משנים שעברו, ומנסה ללמוד משהו על מי שחי לו אז בעבר (לא, זו לא ההגדרה המילונית, אני יודע). הצמח הזה, כמו אלפי פריטים אחרים, מסמל את העידן המודרני, ומהווה מקרה מקסים של הגלובאליזציה. אבל תחשבו על העולם שלנו כיום.

אם כיום אפשר לחפור מטר באדמה ביפו, לגלות מלא דברים, וביניהם מטבע מצרית, יאמר הארכיאולוג "לפי הכתב על החרס הזה, אני מסיק שזוהי שכבה מהתקופה הגורנישטאנית, ולפי המטבע אני מסיק שהיה להם מסחר עם מצרים".

מה יאמר ארכיאולוג עוד 1500 שנה? מהמבנים שלנו יישארו שלדי ברזל ושברי זכוכית. לפי חוטי הנחושת הפזורים בכל מקום הוא יניח שאהבנו S&M. לפי זה שאין שום מילה כתובה על משהו שאינו נייר שהתכלה, הוא יסיק שלא ידענו קרוא וכתוב. את המחשבים המתים הוא בטח יפרש כמכשירים לחימום החדר במקרה הטוב. ולפי הפסולת שנשאיר, הוא יחשוב שהיתה תרבות אחת בכל העולם, שסגדה למייקל ג'קסון ובריטני ספירז.

אני לא מקנא בהם, בארכיאולוגים האלה. אני מקווה שיישארו להם מספיק עצי פרנג'יפאני שלפחות יוכלו לצאת לגינה ולהרגע.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

הויזה של הרמטכ"ל

אנחנו עם משונה. דברים בדרך כלל הולכים אצלנו בקיצוניות. או שייקח 20 שנה למותג Fruit of the loom להגיע לארץ כשבארה"ב כבר מזמן משתמשים בזה לפיג'מות, או שנאמץ את הטלפון הסלולארי ונוביל את העולם בסלולאריים לנפש. או שנכחיש שבגלילות ובקריה יש מתקנים של משרד הביטחון בפרנויה של ביטחוניזם, או שנשאיר את משרד הרמטכ"ל פתוח לרוחות. לדוגמה, יש צינור נפט ישן שמגיע מעיראק אלינו. אז ברור לחלוטין שאחד משניים: או שבקצה שלו יש שמונה טנקים, מערכת אזעקה מתוחכמת, וחיילים של סיירת מטכ"ל עם טיל גדול שמופנה לפתח, מחכים ליום שיבוא מישהו משם, או שהצינור מסתיים במרתף בקריה, עם שרשרת של אופניים שסוגרת אותו.

למי שחי על הירח, שבוע שעבר חייל ששמר על המשרד של הרמטכ"ל גנב לו את כרטיס האשראי והשתמש בו (וזה הכי הזוי בכל הסיפור) לקניית כרטיסים לשלום אסייג. המשטרה חוקרת אם הרמטכ"ל לא המציא את כל הסיפור כי להסתיר את רכישת הכרטיסים בעצמו.

מייד אחרי שהעם הזדעזע מזה שגנבו לרמטכ"ל את הויזה, פרטים המשיכו להתגלות, בין השאר שאת המשרד החשוב הזה מאבטחים בלילה חיילים מהש"ג הכללי של הבסיס. חיילים שעברו סינון קפדני קצת פחות מהסינון לכניסה לעיר הנוער. מסתבר שכל אחד מהם היה יכול להכנס למשרד, להוציא ממנו דברים אם ירצה, או "לשים בו פצצה" כפי שצוטט בעיתונים. אותי עניין הפצצה קצת פחות מטריד, מאשר האפשרות שמישהו היה יוזם שחייל ישתול במשרד הרמטכ"ל מכשיר ציתות.

91485-1

תחשבו לעצמכם איזה נזק היה יכול להגרם למדינה אם איזה גורם לא ידידותי היה מאזין לכל הקורה במשרד הרמטכ"ל. קשה לשער. היו שומעים את כל הסודות, כל התכניות, כל הדיונים. ואם היו מאזינים לו בלילה, כשהוא נשאר לעבוד מאוחר, אפשר היה אפילו לגנוב לו את מספר כרטיס האשראי, כשהוא מזמין פיצה.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.