מה קורה פה?

אתמול בערב התכנסו עשרות אלפי אנשים להפגנה על מחירי הדיור. כיוון שאני מכיר רבים מהמשתתפים, אני יודע שלא מדובר בחבורה של אנשים הזויים או טיפשים. ובכל אופן, הם התכנסו בלילה חם לח ומגעיל להפגין על מחירי הדיור, במדינה שבה יש כל כך הרבה על מה להפגין. והם לא לבד. יש התארגנויות של אלפי אנשים סביב מחירי הגבינות, מחיר הדלק, ושבוע הבא ככל הנראה תהיה צעדה של אלפים סביב מחיר הפופקורן בקולנוע.

אני לא בטוח שכל המשתתפים מבינים את זה, לפי הראיונות בעיתון, אבל מה שקורה פה גדול הרבה יותר מזה. הם לא באמת מפגינים על מדד היוקר של הבמבה.

לא מעט שנים, לדעתי בערך מאז הבחירה של ברק לשלטון, שם הוא קיבל רוב אדיר במנדט מסויים וזרק את תקוות הבוחרים שלו לפח (אבל לא באמת משנה ממתי בדיוק) חלחלה פה לתודעה של האנשים תחושה של ייאוש. שאין מה לעשות. שלא משנה במי בוחרים, כולם אותו דובר, וכולם דופקים את האזרח הקטן. מחאות צרכניות, או אחרות, לא היו פה במספרים גדולים, והשלטון שלנו, כמו גם הגופים הגדולים במשק למדו שאנחנו עם של כבשים, שמקבלים כל מה שיעשו לנו. בגלל זה חברי הכנסת מעלים לעצמם משכורת כשלנו אין כסף, בגלל זה אנחנו משלמים כל כך הרבה לחיבור אינטרנט דפוק, קוטג', או כל מוצר אחר על המדף.

לא ברור לי איך, אבל משהו השתנה פה בבת אחת. סביב מחאת הקוטג' שבהתחלה הצחיקה אותי, אנשים הבינו שיש להם כוח להשפיע ולשנות. זה לא ממש משנה אם זה דלק או גבינה צהובה, משנה שאנשים חוזרים להשתמש בכוח שלהם. להביע את דעתם ולדרוש מנבחריהם לשרת אותם.
ההפגנה אתמול עושה לי טוב, כי היא מראה לי שאנשים מתחילים שוב להרגיש שיש להם את הכוח לשנות, שזה תמיד מעורר תקווה.

.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

eat_more_chicken_sized

What is going on?

Yesterday evening tens of thousands of Israelis marched the streets of Tel Aviv in protest of the prices of apartments. As silly as the subject may sound, I know many of the people that participated, and they are not stupid or crazy. And yet, in this country that has so many things to protest about, they took to the streets in a hot and humid night to demand cheaper apartments. More surprising, they are not alone. There are thousands organizing around the price of cheese, the price of gasoline, and I am sure next week we will see thousands in the streets protesting the price of popcorn in the cinema. So what is this really about?

According to the interviews in the news, they are not fully aware of this yet, but this new trend is about way more than they price of any one product.

Several years ago, perhaps after the election of Barak, that made many people feel that no matter who we elect the results are the same, and we will all get screwed anyway. Protest almost died around then. No one shouted out about anything. So our leaders gave themselves raises while unemployment rose, and companies did whatever they wanted to the consumers, since no one felt fighting would do any good.

I am not sure what the trigger was, but that silly petition about the price of cottage cheese has sparked something here, and people are once again understanding that they do in fact have the power to make a change. It does not matter right now if people protest gas prices or the sun rising in the east. People are remembering they have power, and getting their elected officials to sweat a little, to remember that they are supposed to serve us.

So that demonstration yesterday makes me feel good. Because people are starting to feel like they can make a difference, and that is something that gives me hope.

As I don't post every day, feel free to subscribe to my Blog

To get every new post by Email, Click here. To get the RSS feed, , click here

אופיום להמונים בקופסה לבנה עם ציור של בית

ברצינות. אני מבין. זה מבעס נורא שלא כל כך מזמן קוטג' עלה קצת, ועכשיו הרבה. אבל הסתכלתם מסביב? מרוב שהיינו עסוקים בלהתכופף ולהושיט את הוזלין לחברות הכבלים, הסלולאר, הדלק, וכמעט כל מוצר צריכה פה בארץ, פשוט היה קשה להרים את הראש ולראות כמה מבחינה צרכנית לא כזה מדהים פה בארץ.  אבל זה לא כזה חדש. מי לא מבקש מאנשים כבר שנים להביא דברים מחו"ל? בו נכיר בעובדות. היה פה פעם שלטון יותר סוציאליסטי, ואחרי קרוב לעשות של ממשל ימני, ההגנה של המדינה עלינו ירדה. זה מה שבחרתם, וזה המחיר.

מה שמטריד אותי זה המהפיכה הגדולה, ההד התקשורתי, כאילו קוטג' זה הבעיה הגדולה ביותר שבוערת פה. 95% מהאנשים בעולם חיים בלי קוטג' כל בוקר. יקר לכם, קנו גבינה לבנה. גם זה הולך עם לחם ועם עגבניה.

חברים, יש פה כל כך הרבה דברים שלא בסדר. אפילו אם אתה ימני. מחיר הקוטג'? זה מה שמניע אתכם לעשות לייק בפייסבוק ולהרגיש לוחמנים? יש פה תחת שליטתנו כמה מיליוני אנשים, שהם סיר לחץ רותח של ייאוש ושנאה. יש פה יותר ויותר אנשים עניים שלא גומרים את החודש. יש פה ניצולי שואה שאין להם כסף לתרופות. עמותות שעושות עבודת קודש (עבודה שהמדינה הנאורה שלנו כבר מזמן התנערה מהמחוייבות שלה לעשות) על סף סגירה. האנשים ששולטים במדינה הם יצורים נאלחים שלא הייתם מפקידים בידיהם את האוגר שלכם לבייביסיטר לשעתיים. מושחתים, עבריינים, גנבים, נטולי מוסר.

ומה עכשיו? עכשיו הממשלה תעסוק בקוטג' שלושה חודשים, ותצא בהכרזות גדולות שלא יתממשו. זה במקום להתעסק במה שחשוב באמת. אני לא אתפלא אם כל העסק הזה לא התחיל מאיש יחסי ציבור של ביבי. הרי אם נלחמים על הקוטג' מי זוכר שביבי עסוק בלרסק את הקשר שלנו עם ארה"ב, שהוא לא מקדם את תהליך השלום.

חברים. אתם מבינים שהקוטג', הלחם, הדלק, היו עולים כל כך הרבה פחות אם היינו יוצאים מהשטחים? אתם מבינים שהכבישים להתנחלויות, הבניים הם, ההשקעות בתשתית עולות לכם מחיר הרבה יותר יקר משלושת השקלים של הקוטג'? אתם מבינים מה היה אפשר לעשות בחינוך, בבריאות, בכל אספקט של החיים שלנו עם 50 מיליארד דולאר שהשקענו עד עתה מעבר לקו הירוק???

אנשים מקליקים לייק בפייסבוק, ועיתונאים עצלנים עושים מזה כתבה. איזה יופי, כולם מרגישים חשובים, שהם נלחמים על העתיד שלנו, שהם פעילים. כמה מכם באמת הפסיקו גם לקנות קוטג' בסופר? כמה מכם מרגישים שעשיתם משהו באמת?

קשה לי שכולם מרגישים שהם פעילים, כשאת כל הדברים החשובים באמת הפסקנו מזמן לנסות לשנות. יש לי תחושה שייאוש מהמצב פה בארץ כזה, שאנחנו מתנחמים באיזה שטות שהשאירו לנו, כדי שנרגיש שעוד יש לנו השפעה.

אני לא אומר שלא חשוב להלחם מלחמות צרכניות. באמת שקשה לחיות פה בארץ. אבל בחייאת, מכל המאבקים שיש להיאבק פה, זה המאבק הכי ראוי? קחו את האנרגיות שלכם מהקוטג' ותמשיכו לעוד משהו. נסו לעזור למישהו. יש כל כך הרבה אנשים שהבעיה האחרונה שלהם פה זה מחיר הקוטג'.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

photo

.

Opium for the masses in a little white box with a house on it.

OK. Seiously. I get it. It really does suck that cottage cheese used to cost a little, and now it costs a lot. But have you looked around? We have been so busy bending over and passing the vaseline to the cable companies, the cellular companies, gas companies and almost any consumer product related company in this country, that we barely get to raise our head and see that consumer-wise, things are not so cool in Israel. But since when is that news? For years we have all been asking anyone going abroad to bring stuff over.

Face it, this used to be a more socialist country. Electing the right wing for govt for the last decade or so has diminished the protection of the govt and we are now paying that price.

What really bugs me is the big hoo-ha. The crazy media coverage. As if cottage cheese prices really are the most pressing issue here. 95% of the folks in the world manage fine without cottage cheese. If you don't like the price, buy something else. Plenty of stuff in the shop to go with bread and a tomato.

Folks, there are so many things that are so wrong in this country, even if you are a Likkud voter. The cottage cheese price?? That makes you click "Like" and feel all militant?  We control a few million people here that are turning into a boiling mass of anger and despair. We have more and more poor people that can't make ends meet. We have Holocaust survivors that cannot afford their medication. We have NGO's that are trying to pick up where the gov't has stopped doing its basic job of caring for the people, and are going bankrupt. The people running this country are corrupt, immoral thieves that you would not trust with your hamster for 2 hours.

And now what. Now the gov't will talk about cheese for 3 months. They will hold big press conferences that promise big empty promises. All that instead of dealing with something important. I would not be surprised if all this was started by a PR person in the PM office, for the cottage cheese mess has completely overshadowed the fact that we are so busy destroying our friendship with the USA, alienating ourselves from the world and going no-where with the peace process.

My friends. Don't you understand that the cottage cheese, the gasoline, bread and everything would cost so much less if we were not occupying the west bank? Don't you realize that the roads to the settlements, the buildings, the infrastructure investments, are all costing you so much more than cheese? Have you any notion of what our education system. our healthcare, everything would look like with an extra 50 BILLION dollars that we have so far poured into the west bank?

Instead, people are clicking "Like" on Facebook, and lazy reporters are making big headlines out of it. Cool for you. Everyone feels important, and feels like you are active, and fighting for our futures. How many of you have actually stopped buying the product you said you are banning? How many of you feel like you are really accomplishing something meaningful?

I find it so hard to see people feel like they are doing something important, when in fact we have long stopped trying to change the things that really matter. It is like we have grown so weary of things here, of the ability to bring change, that we settle for some crappy triviality that the big bosses still let us play with. so we feel like we matter.

I'm not saying we should stop fighting for consumer rights. Things really are hard here in that regard. But seriously, of all the fights to be fought, is this the first and most worthy of fights? Take your cottage energy and and do something more. Try to help someone that needs help. We have so many here that need to worry about more pressing things than the price of cheese.

As I don't post every day, feel free to subscribe to my Blog

To get every new post by Email, Click here. To get the RSS feed, click here.

יאללה חרם

נתקלתי הבוקר בכתבה במרקר. הכתבה מספרת שיש חרם צרכנים ישראלי על טורקיה, ועל הנזק שנגרם לכלכלה הטורקית כתוצאה ממנו. אם להאמין לכתבה, המלונות בטורקיה ניזוקו קשות מחרם ישראלי על טיסות לשם.

אני זוכר ששמעתי קולות שקראו לזה, לא האמנתי שזה באמת יקרה. מסתבר שהצבור הישראלי התגייס באותה שמחה לחרם על טורקיה, בו האמריקאים ניסו למחוק כל מה שצרפתי לפני כמה שנים. את התמונה הזו ראיתי ליד הבית אתמול.

turk

מעניין שכל כך קל לנו לקרוא לנשק החרם על טורקיה, ובאותה מידה אנחנו מתקשים להאמין כשמישהו מעיז להציע חרם אקדמי למשל, על ישראל. אני לא רוצה כזה חרם או כל חרם אחר, שלא תטעו.

אבל מעצבנת, מתגרה וחצופה ככל שלא תהיה בעינינו העובדה שטורקיה אפשרה למשט מחאה נגד המצור על עזה לצאת משטחה, או ההתנהגות הבוטה והפרובוקטיבית של טורקיה כלפינו בתקופה האחרונה עלינו לזכור – אם זה המדד שבעינינו מתיר חרם כלכלי על מדינה, אוי ואבוי לנו.

אנו שהושבנו את השגריר הטורקי בהשפלה על כסא נמוך כמו ילדים מפגרים. אנו, ששר החוץ שלנו מתבטא בטקט של פיל בחנות חרסינה. אנו, שחיילינו הרגו פעילי שלום אמריקאים ומסרבים לחקור את זה. אני צריך להמשיך?

אי אפשר לצעוק חרם כמו ילד בכיתה ג', בלי לחשוש שזה יחזור אלינו כמו בומרנג. גם אם אנחנו שוגים באשלייה שכל מעשינו טהורים, חשוב להבין שהעולם כבר לא חושב ככה, ואנו בעצמנו מתירים את הרסן על נשק החרם.

שלא תגידו שלא אמרתי לכם.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

This morning I stumbled upon an article in the Marker magazine explaining that an Israeli boycott on turkey is bearing  fruits, and that the local economy is badly hurt buy loss of millions of dollars as Israelis have stopped traveling to Turkey.

I remember hearing voices calling for this boycott, but never thought it would amount to anything. But it seems like the Israelis are taking to this with the same enthusiams with which Americans stopped buying French, and started calling their French Fries – Freedom Fries. The Picture above states that that shop does not sell anything produced in Turkey.

I find it very interesting that we are so easily happy to boycott Turkey, but are incapable of comprehending when someone suggests to boycott us, like say the proposed Academic boycott that is being discussed now. Please do not get me wrong, I am not pro any boycott against Israel.

Never the less, annoying, provocative and brash as allowing those boats to sail from their shores, or annoyed as we might be with their provocative attitude toward us recently, let me still say that we are in big trouble if we think that this is enough of an excuse for boycotting a country.

We were the ones to publicly humiliate the Turkish ambassador by seating him in a lower chair, we are the ones who's foreign minister acts with all the delicacy of an elephant in a china shop. We killed American peace activists and refuse to investigate.  Need I continue

You cannot shout Boycott like a six year old annoyed at your classmate, and not expect the same weapon to them turn around like a boomerang. Even if anyone here still imagines that everything Israel has ever done is pure and innocent, that is no longer the way the world sees it. Now, we ourselves are making the boycott a fair tool to be used in the game.

Just don't say I didn't warn you.

.

As I don't post every day, feel free to subscribe to my Blog

To get every new post by Email, Click here. To get the RSS feed, click here

רק תנו לי להסביר

כל הזמן הזה חייתי באשליה.

חשבתי שהבעיה היא הכיבוש. חשבתי שהבעיה היא זכויות האדם שנרמסות לעיתים. חשבתי שהבעיה היא התמודדות עם קונפליקט בן עשרות שנים, הבניה, המאחזים, עליית הלאומנות והגזענות. חשבתי אולי זה מחול הדמים שלא נגמר. חשבתי שזה פנאטים דתיים או סתם משוגעים שקובעים פה את סדר היום וגוררים אותנו לעוד ועוד אלימות.

בסוף השבוע, חשבתי לתומי שסטירת הלחי המצלצלת שהממשלה שלנו הגישה לביידן היתה הבעיה (הודעה על בניית אלפי בתים בזמן שהוא בא לפה לבקר בזמן שאנחנו כביכול בהקפאת בנייה). אבל טעיתי. הבעיה היא חוסר בהסברה.

בעוד שגריר ישראל בארה"ב אומר שאנחנו במשבר במערכת היחסים עם ארה"ב שכמוהו לא נראה זה 35 שנה, המדינה מגיבה בקמפיין הסברתי. זה לא שהאמריקאים כועסים על הבנייה. הם כועסים כי הם לא מבינים אותנו. עובדה: "הקונסולים התבקשו להבהיר כי לישראל לא היתה כל כוונה לפגוע בסגן הנשיא ביידן וכי מדובר בתקלה של פקידים זוטרים במשרד הפנים שנבעה מחוסר תיאום בין משרדי ממשלה." איזה פשוט, כל טמבל יבין שזה כל הסיפור. אין באמת על מה לכעוס.

הבעיה, רבותי, אינה מעשים אלא מילים. עובדה. אייפא"ק, השדולה היהודית אמרו אתמול "ההצהרות האחרונות של ממשל אובמה בנוגע ליחסים בין ארה"ב לישראל מעוררות דאגה חמורה, אייפאק קוראת למששל לנקוט אמצעים מיידיים כדי להפיג את המתח עם המדינה היהודית". אייפאק רוצה שהממשל יפיג את המתח שכן הבעיה פה היא הדברים, המילים הזועמות של הממשל. לא הבנייה. לא המקלות בגלגלים שאני ראיתי בפני כל התקדמות מדינית.

בכתבה נאמר עוד שפול ריכטר מלוס אנג'לס טיימס כתב ש"ההחלטה גררה ביקורת מוושינגטון בלשון שאפילו איראן וקוריאה הצפונית זוכות לשמוע לעתים רחוקות בלבד". אבל אני רגוע. אחרי שתי עונות של הריאליטי "השגריר" שעשינו פה, אנחנו מסודרים בהסברה. כל זמן שחששתי שהבעיה היא שהמדינה שלנו יצאה מדעתה, ואנחנו צריכים לפעול, הרי שהיתה בעיה. לפנות התנחלויות, לעשות משא ומתן מדיני, לחתום על הסכי שלום, זה בלאגן.

איזה מזל שאני טיפש, ושכל מה שצריכים זה הסברה.

weird-al-yankovic-dare-to-be-stupid

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

איילון הביתה? איילון לראשות הממשלה?

אתמול פספסתם את התקרית הדיפלומטית הכי לא נעימה ביחסי ארה"ב ישראל בהרבה זמן. דני איילון, סגן שר החוץ למי שלא יודע, החליט להחרים משלחת של חברי קונגרס אמריקאים שבאה לארץ. מסתבר שאנשיו גם פעלו למנוע פגישות שלהם עם אנשים במשרד ראש הממשלה. זאת כיוון שבאו בחסות/בליווי ארגון בשם J Street – ארגון שמתאר את עצמו כפרו ישראלי ופרו שלום. כן, פרדוקס שכזה.

הארגון כבר זכה לבוז ויחס רע מהממשלה שלנו בעבר, ועתה איילון מגדיר אותם כארגון אנטי ישראלי, ומחרים משלחת חברי קונגרס שהם ארגנו. חברי הקונגרס ארגנו מסיבת עיתונאים בה תקפו את איילון בחריפות.

התגובה הראשונה שלי היא שהאיש הנוראי הזה צריך ללכת הביתה, להסגר בחדר, ושאיש לא ייתן לו לדבר בציבור יותר לעולם.

ואז אני נזכר בשיחה שהיתה לי פעם עם חבר, כשההתמודדות על משרת הנשיא היתה בכותרות. בין האנשים שהוזכרו כמועמדים היה אמנון רובינשטיין. אמרתי לחברי שהלוואי והוא ייבחר. אדם משכיל, אינטיליגנטי, חכם, בעל דעות שמוצאות חן בעיני, יודע להתבטא, אבי חוקי היסוד בכנסת. ייצג אותנו בכבוד. מצד שני, משה קצב. בור, מגעיל, מעצבן, לא יודע אנגלית, אלים וגס, ואפילו עבריין מין (עדיין צריך לומר לכאורה?).

ולבסוף הגענו למסקנה, שאין זה מן ההוגנות למנות אדם כאמנון רובינשטיין לנשיא, שכן זה יהיה מצגת שווא כלפי העולם, שיחשבו שזה העם שלנו. אם ממנים אדם כמו קצב, הוא מייצג נאמנה את העם ולאיש לא יהיו הפתעות.

אז אולי איילון מתאים לתפקיד, ואולי אף להיות ראש ממשלה. שלאיש לא יהיו הפתעות מה חושבים פה אנשים, ומי נמצא פה. העובדה שלא מזדעקים פה על ההתבטאויות שלו, העובדה שמקבלים את זה שהאיש הורס את יחסי ישראל עם העולם, ומבטא דעות נוראיות, אומר שכנראה שלא סתם הוא נבחר.

יאללה. את טורקיה לא צריך, מה אנחנו צריכים מדינה מוסלמית שידידותית לנו, אבל ארה"ב, לא חראם?

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

מוות לבוגדים

מה בתמונה היום? תושבי כפר פלסטיני מפגינים הפגנה לא אלימה נגד הפקעת האדמות שלהם לטובת התנחלות. חיילים באים. רימוני הלם, כדורי גומי, מכות. הפלסטיני שואל למה הם מגרשים אותו מהאדמה ששייכת לו. חבורת מתנחלים מצטרפים לבלאגן ומשליכים אבנים. החיילים לא מתערבים. כמעט צחקתי באירוניה לראות את המתנחלים מכסים את ראשם בבדים בעודם משליכים אבנים, כמה "פלסטינים" הם נראים. לקינוח, חייל צה"ל, קצין, במדים, מסביר שלהגן על פלסטינים זה בגידה במדינה ועל זה יש גזר דין מוות.

כל זה בשלוש דקות בחדשות ערוץ עשר. פריים טיים.

ותסער הארץ ארבעים שנה? הצחקתם אותי. טוב שמישהו שלח לי לינק בפייסבוק. את הכותרות הראשיות בעיתון פספסתי כנראה.

[gv data="1gGQP2JKR14"][/gv]
(לינק ישיר לסרט)

לי הכתבה עושה בחילה. ועדיין, חייבים לראות כדי להאמין. אגב, לעמוד השדרה המוסרי שלנו שלום. הצבא המוסרי במדינה מתנער מדבריו של הקצין. עכשיו הכל בסדר.

אני משתדל לא לכתוב על דברים כאלה פה, ולפעמים אני פשוט בוער. אני רוצה שכולם יראו, ומסרב להאמין שמי שרואה סרט כזה נשאר אדיש, מסוגל ללכת לבית קפה כאילו כלום. מה שקורה בסרטון הזה מנותק מכל דיון של ארוחת יום שישי על יש או אין פרטנר. אין שום צידוק למה שרואים שם.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

חארות האופנוענים האלה. חארות.

איזה בוקר נוראי. פקקים מפה עד להודעה חדשה. אנשים לקחו שעה וחצי להגיע לעבודה. איחרו לישיבות. פקקי על. שיו איזה פקקים. אמרתי כבר שהיו פקקים?

ישבתי במשרד הבוקר ואחד אחד הגיעו הקולגות טרוטי עיניים ועצבניים, מקללים בלי הפסקה. על מה? אפשר להבין. בעסה להיות תקוע באוטו שעה.

32-miserythumbnail

אבל ברצינו, תחשבו קצת יותר לעומק:

  • בכל מקום הגיוני בעולם מנסים לעודד תחבורה של דו גלגליים כי זה יותר הגיוני ופחות מעמיס.
  • מכוניות אינן, ולא יכולות להיות העתיד שלנו. הפקקים, העומס, הזיהום, מצוקת החניה, זה לא עובד.
  • אם כל נהגי האופנועים האלה יעברו למכוניות, הפקקים שלכם יהיו רק יותר גדולים כל בוקר.
  • את רוב בעיות התנועה הבוקר חוללו השוטרים שחסמו את הכניסה לאיילון, ונהגי מכוניות מטומטמים שנכנסו לצומת וחסמו אותה, וכך יצרו פקקים הרבה יותר גדולים. אבל באמת. ראיתי את זה קורה.

שורה תחתונה: אם גם לכם היה קטנוע, הייתם הבוקר בעבודה תוך 15 דקות כמוני.

me-on-bike-small

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

אמנת ז'נווה זה כל כך ניינטיז

הבוקר בגלי צה"ל פורסם שבמסגרת מאבקו של נתניהו בדו"ח גולדסטון, הוא מנסה ליזום שינוי בחוקים הבינלאומיים שיתאימו לתקופה של טרור, כהגדרתו.

כן שמעתם נכון. ההגנה של נתניהו, בנסיון להציל את מעמדנו הבינלאומי, היא לטעון שהחוקים נוקשים מידי וכדאי לרופף אותם קצת.

פעם אמרו שעליך להיות לא צודק אלא חכם. מילא היה מציע נתניהו את ההצעה הזו בימים הטובים של הבוקר מטקסס, ג'ורג' בוש, שגם ככה ראה לעיתים בחוק הבינ"ל יתוש מטריד (מישו אמר גוואנטנמו?). אבל עכשיו שאובאמה בשלטון, מר נתניהו פספס את הרכבת. ליוזמה כזו אין סיכוי לעבור, והוא סתם מצטייר רע מאד. אני לא חושב שאפילו בוש היה מעיז להציע בקול רם לעשות רביזיה באמנת ז'נווה.

netanyahu

התגובות לא איחרו לבוא. ראש מכון הבינלאומי לחקר פשעי מלחמה בהאג אמר שאם נתניהו מבקש לשנות אותם, הרי זו כמעט הודאה בכך שהוא מפר אותם. הוא המשיך והסביר שאם אתה אומר שהאוייב שלך רשע, ומפר את החוקים, מה שנתניהו מבקש הופך אותנו להיות כמוהם. והוא צודק בזה. אנחנו באמת רוצים שינוי שירשה לנו להטיל פצצות על שכונות מגורים? מה הוא מבקש בדיוק? לא חשוב שזה הגיון קלוקל. קשה לחשוב איך אפשר להצטייר יותר גרוע.

מה אתם אומרים? משנים את אמנת ז'נווה? שלחו SMS ותזכו במכונית.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

יותר טוב מסיינפלד

למרות שאני כותב פה על מאמר בהארץ, למרות שאני מזכיר פה שלום והתנחלויות, הטון הפעם אחר. אבל, כן גם זה פוסט שרק שמאלנים יבינו.

אז יש איזה מפגש פסגה. בדומה לדרישה שלנו שסוריה קודם כל תפסיק לתמוך בטרור ותסכים לבוא למשא ומתן ללא דרישות מוקדמות, עתה אנחנו מתעקשים שהפלסטינים לא יבואו עם דרישות מוקדמות, בעודם מתעקשים שנפסיק להקים בתים בשטחים.

בזמן שביבי שם בגולה, אצו רצו גאוני הימין והקימו אוהל מחאה נגד הפסקת הבניה. הציטוטים שיצאו משם צריכים להירשם לזכרון לדורות. מאז שקראתי את "מרד הנפילים" לא קראתי כאלה שטויות.

המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום, אמר כי "ההתנחלויות הן לא המכשול לשלום". לדבריו, "חשוב שהפלסטינים יבינו ששלום זה לא במקום ישראל אלא עם ישראל"

גם ח"כ ציפי חוטובלי הגיעה למאהל ואמרה כי "הדרך להראות שאתה בעל הבית היא לבנות". לדבריה, "צריך לבנות בכל יהודה ושומרון, גם בערים וגם בגושים".

שר המדע דניאל הרשקוביץ. אמר "מניעת הגידול הטבעי אינה עניין פוליטי אלא נושא מוסרי ואם היא תובא להכרעת הממשלה אתנגד לה".

אז ההתנחלויות אינן מכשול לשלום. חשבתי להסביר לוגית למה זה שגלנות שכל משובחת, אבל בעודי מהרהר בזה, הגעתי לטוקבקים. שבו, תקראו, תיהנו!

mg_georgethetimelessartofs

רבקה הכובסת אומרת: הוא צודק, ההפך הוא הנכון: השלום הוא מכשול להתנחלויות

פערטל עוף מציע עוד מונחים:

ההתנחלויות הן לא מכשול לשלום.
שחור הוא לבן.
אמת היא שקר.
שחיתות היא יושר.
כסילבן חכם.

תודו, פנינים. לא יודע אם התגובה הבאה יותר מצחיקה או מפחידה לעומת זאת. "ארץ ישראל לעם ישראל" טוען בתוקף:

הקפאת בנייה יהודית = פשע גזעני-אנטישמי

כל הפוסל יהודים ממגורים במקום כלשהו בעולם, רק בגין היותם יהודים, מבצע פשע גזעני-אנטישמי כנגד העם היהודי.

חמור במיוחד כאשר יהודי מגרש יהודי מביתו בארץ ישראל, ומהווה "חושך לגויים" בענייני אנטישמיות.

הוא הצליח איכשהו להגיע מהקפאת בניית התנחלויות בשטחים לאנטישמיות. הזינוק המחשבתי הנדרש, בעיני, מתחרה בעיני ביכולות הסקה של שרלוק הולמס. על אל אס די, שיכור, אחרי שבועיים ללא שינה, בגיל 102 עם אלצהיימר מתקדם.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.

קיצו של עולם

דפדוף באתר הארץ גילה לי כתבה מעניינת. דובאי, היא ממלכה מדהימה ומרתקת. ממדבר בו אין חשמל ומים, צימחה הממלכה סוג של פלא עולם מודרני. גורדי שחקים ללא סוף, מלונות מרהיבים, חצי אי בצורת דקל, מרכזי כינוסים, ואף מדרון סקי סגור בתוך בניין.

dubai_oriantal_sim_city

dubai-hotels

ski_dome_2

נראה שאין סוף למה שהנפט יכול לקנות, ואין גבול למה שהפנטזיות המטורפות שלהם מסוגלות להובילם. עד עכשיו. מסתבר, שהפרויקט הכי שאפתני שלהם בינתיים, מפת העולם, בצרות. הרעיון – לשפוך לים סלעים וחול וליצור לגונה שבתוכה איים בצורת מפת העולם. את האיים הללו למכור למליונרים שיגורו בהם. מטורף, פסיכי, ומתאים ללונה פארק ושמו דובאי.אזהרות מארגוני סביבה על הנזק האקולוגי והסכנות לא הזיזו לאיש.

the_world_dubai

אבל מסתבר שאחרי 14 מיליארד דולאר, הפרויקט תקוע, לא הסתיים, וכנראה עומד להשאר מוזנח ויתום. עכשיו יש שישמחו לאידם של אנשי דובאי. יש שיגידו שזה עוד קרבן של המיתון העולמי. אבל יש פה עוד שיקול מעניין. זוהי קריסה לא רק של פנטזיה, אלא של תפיסה.

התפסיה שהכסף יענה את הכל. שהוא יכול לסדר הכל, ושאין לו סוף. בעולם שבו הנפט מצטמצם, האוזון נעלם, יערות הגשם מצטמצמים, ומים נהיו משאב שהולך ונהיה נדיר, מטורף לחשוב שאפשר לשנות סדרי תבל וטבע, ולצפצף על הכל.

אולי כדאי שכולנו נלמד קצת מהסיפור הזה, וננסה לחשוב קצת יותר בפרופורציה לעולם שלנו. נחסוך קצת, נשמור עליו קצת, ולא ננסה לכפות עליו מתחים ודרישות, שמסתיימות בחורבן.

.
כיוון שאני לא כותב כל יום, אתם יכולים לעשות מנוי על הבלוג.

לקבלת כל פוסט חדש באימייל, הקליקו כאן.    ל- RSS הקליקו כאן.